האדרה עצמית ברשת החברתית

בהמשך לפוסט הקודם שעסק בתופעת הנרקיסיזם בהשפעת הרשתות החברתיות, בחרנו להביא כאן את מאמרו של דב סיידמן, מייסד ומנכ"ל חברת LRN, אשר מדבר על התופעה הנ"ל.

תופעת הנרקיסיזם ברשתות החברתיות מתבטאת בצורות שונות, כגון: קבלת לייקים, שיתופים, פרסומים ועוד. כל אלו הם אופנים שונים שבהם אנשים נרקיסיסטים מקבלים אהדה ברשתות החברתיות, ובעזרתם, ההערכה העצמית והאהבה העצמית שלהם הולכת ומתעצמת.

 למרבה הצער, המדדים המוטעים הללו משפיעים על הדרך שבה אנשים נרקיסיסטים מנהלים את חייהם ועסקיהם. פלטפורמות הרשתות החברתיות שעליהן הן מושתתות, מוחקות את הגבולות בין העצמי האישי והעסקי שלנו, בין הפנימי לחיצוני של חברה עסקית ואפילו בין יריבים לשותפים. בכל פעם שאנו "מצחצחים" את הפרופילים המקוונים שלנו, משפצים את קורות החיים שלנו ברשת, או מעבירים את התמונות שלנו בפילטר מחמיא באינסטגרם, אנו מתרחקים יותר ויותר מעצמנו האמיתי. למעשה, אנו יוצרים דמות נבדלת ושונה מהעצמי האמיתי שלנו, ובכך אנו יוצרים הפרדה בין הדמות האותנטית שלנו לבין הדמות שאנו מציגים ברשת החברתית.

בין אם מדובר בפגישה פנים-אל-פנים או ברשת, מה שחשוב יותר הוא לא כמות הקשרים, אלא איכותם. לא ניתן ליצור קשרים עמוקים, משמעותיים ומועילים לשני הצדדים באמצעות דמות שונה מהעצמי האמיתי שלנו, וזאת ממספר סיבות:  

1. זה מתיש להיות שני אנשים, או שתי חברות בו-זמנית. ככל שנקדיש זמן רב יותר לחיזוק מלאכותי של התדמית הווירטואלית שלנו, כך אישיותנו האמיתית תיחלש.
2.  אין שקיפות - כאשר קיים פער בין דמותנו האמיתית לבין דמותנו הווירטואלית, כולם יכולים להבחין בכך, והפער הזה נותר כחלק מהתיעוד הדיגיטלי התמידי שלנו. 
3. מערכת האהבה הווירטואלית היא אינה הגיונית. משתמשי הרשתות החברתיות מודדים את הצלחתם בעזרת מספר אנשי הקשר שלהם, מספר ה"לייקים" שהם מקבלים וכמות האנשים שעוקבים אחריהם. אך מערכת הדירוג השתנתה; ההצלחה והאושר שלנו תלויים באיכות ובעומק הקשרים, ולא בכמות שלהם. איכות הקשרים שלנו תלויה במשמעות ובעומק שאנו מפיקים מקשרים אותנטיים עם אנשים אחרים. 

    לסיכום, עלינו להשתמש בפלטפורמות ובכלים של הרשתות החברתיות בצורה מושכלת ונאותה. שימוש נכון דורש מידה מסוימת של נרקיסיזם - הערכה עצמית במידה הנחוצה לבטא את העצמי האותנטי שלנו, אך לא את האובססיה לתדמיתנו החיצונית בלבד.