רשתות חברתיות- זה ממכר!

הנושא האחרון שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו הינו: התמכרות לרשתות החברתיות.

בכתבה שהתפרסמה באתר "אנשים ומחשבים", נכתב כי מחקר שנערך ע"י בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו, מצא כי הרשתות החברתיות הן המושא להתמכרות הגדול ביותר של השנים האחרונות. הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, אף יותר ממכרות מאשר אלכוהול, טבק, קפה, ספורט ואפילו דחפים מיניים.

המחקר נערך בצורה הבאה: כל אחד מהנבדקים קיבל מכשיר בלקברי והיה צריך לציין אם חש תשוקה באותו הרגע או בחצי שעה האחרונה. כל זאת במשך שבעה ימים רצופים, שבע פעמים ביום. כמו כן, המשתתפים היו צריכים לציין את סוג התשוקה - האם היא מנוגדת לתשוקה אחרת וגם האם הם הצליחו להגשים את התשוקה או שהתעלמו ממנה?

על פי תוצאות המחקר, הרצון להתעדכן ברשתות חברתיות והרצון לעבוד, אלו התשוקות שהכי קשה לוותר עליהן, וזאת למרות הקלות היחסית שיש בהתמכרות לאלכוהול טבק וקפה. לעומת זאת, עיסוק בספורט, דחפים מיניים ורצון להוציא כסף, הינם דחפים שהנבדקים היו מוותרים עליהם בקלות.

את ההתמכרות לרשתות חברתיות מסבירים החוקרים בכך שהן זמינות כל הזמן, לכל אחד ובקלות שניתן להתעדכן בנעשה בהן. לעומת זאת, שימוש בסיגריות ואלכוהול מצריך הוצאה גדולה של כסף ולא תמיד יש אפשרות לממש את הדחף הזה.

לסיכום, ללא ספק ההתמכרות לרשתות חברתיות מתרחבת ומתגברת ככל שחולפות השנים. הרצון לבדוק מה חדש ולהיות מעודכן כל הזמן, גובר על כל דחף אחר. ככה זה כשקודם פייסבוק, אחר כך קפה.

רשתות חברתיות והפרעות אכילה

הנושא הבא שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו הינו: הפרעות אכילה בהשפעת המדיה החברתית. נושא זה קשור במידה מסוימת לנושא הקודם שבו עסקנו (נרקיסיזם), שכן גם הוא תומך בטענה כי למדיה החברתית קיימת השפעה לא מועטה על התפיסה שלנו את עצמנו.

על פניו, נדמה כי הרשתות החברתיות מעודדות הפרעות אכילה, שכן הן מלאות בציטוטים שמעודדים רזון ותמונות של צעירות במשקל מינימלי. לא מעט צעירים וצעירות המתמודדים עם הפרעות אכילה מספרים כי המרחב הווירטואלי הפך עבורם לאזור קרב. קיימים האשטאגים*, כגון: #thinspiration או #thinspo, המעודדים צופים וצופות להפוך רזים יותר.

לדעת המומחים, אחת הבעיות המרכזיות באותן תמונות שמציגות יופי נשי אידיאלי היא, שמדובר בהאשטאגים ותמונות אשר מועלות על ידי כאלו הסובלים וסובלות מהפרעות אכילה. כבר מהקמתה, הפכה הרשת למקום בו חולים בהפרעות אכילה יכלו לחבור יחד ולתמוך במנהגים המסוכנים האחד של השני. אולם, מאז שיש רשתות מדיה חברתיות, הקלות בה השיח המעודד הפרעות אכילה מתפשט גורמת לדאגה בקרב המומחים.

בשנה שעברה, אסרה רשת אינסטגרם על השימוש בהאשטאגים #thinspiration ו-#thinspo בנוסף להאשטגים נוספים שעלולים להזיק. בנוסף לכך, הרשת שינתה את כללי ההתנהגות וביקשה להחרים את ההאדרה של פגיעה עצמית. מומחים רבים שמחים על השינוי, אך מודים שמדובר בדברים שקשה לעקוב אחריהם.

ד"ר אמה בונד, מרצה בכירה באוניברסיטת סאלפוק באנגליה, שערכה מחקר מקיף בנושא של קהילות ואתרים שמעודדים הפרעות אכילה, מאמינה שלמדיה החברתית יש את האחריות להגביל את ההודעות הללו, אולם היא גם מכירה בעובדה שקיים ויכוח על כך שמדובר בהגבלת חופש הביטוי. היא אומרת כי "ניתן להתווכח שמדובר בחופש לשיתוף במידע בתוך הקהילה ושזהו החופש להביע דעה ולחלוק מידע על הפרעות אכילה". מה שכן, מומחים מבקשים מהורים להיות ערים להודעות בעד הפרעות אכילה ולהציב מחסומים לאתרים מסוג זה במחשבים הביתיים.

לסיכום, למרות שהמדיה החברתית יכולה להיות קרקע פורייה לצמיחה של הפרעות אכילה, ישנה תקווה שהיא תוכל גם לעזור לחולים להשתקם. האגודה הלאומית להפרעות אכילה בארה"ב (NEDA), העלתה לאחרונה קמפיין המעודד להעלות תמונות של דימוי גוף בריא באינסטגרם, באמצעות ההאשטאג #CaptureHope. קמפיין זה מעודד נשים להעלות תמונות של עצמן נטולות איפור ולתייג את עצמן עם ההאשטג #Barefacedbeauty, שמשמעותו "יפייפיה עם פנים טבעיות". מדובר בכלי חשוב לעידוד דימוי גוף חיובי, הנועד להדגיש כי הבריאות הנפשית חשובה יותר מן המראה החיצוני.

* האשטאג הינה דרך לתייג פוסט, תגובה, תמונה או ציוץ כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. על ההאשטאג להיות בכתב מחובר או בקו תחתון, גם אם הוא כולל יותר ממילה אחת. לחיצה עליו תוביל לחיפוש כל הציוצים או הפוסטים שכוללים אותו. הכלי נמצא בשימוש מתמיד ברשתות החברתיות טוויטר (לתיוג ציוצים בנושא מסוים), אינסטגרם (לתיוג תמונה בנושא מסוים), ופייסבוק (שם הוא משמש בעיקר לשם תיוג נושא).

המידע נלקח מכתבתה של נטלי כהן לאתר onlife. 

האדרה עצמית ברשת החברתית

בהמשך לפוסט הקודם שעסק בתופעת הנרקיסיזם בהשפעת הרשתות החברתיות, בחרנו להביא כאן את מאמרו של דב סיידמן, מייסד ומנכ"ל חברת LRN, אשר מדבר על התופעה הנ"ל.

תופעת הנרקיסיזם ברשתות החברתיות מתבטאת בצורות שונות, כגון: קבלת לייקים, שיתופים, פרסומים ועוד. כל אלו הם אופנים שונים שבהם אנשים נרקיסיסטים מקבלים אהדה ברשתות החברתיות, ובעזרתם, ההערכה העצמית והאהבה העצמית שלהם הולכת ומתעצמת.

 למרבה הצער, המדדים המוטעים הללו משפיעים על הדרך שבה אנשים נרקיסיסטים מנהלים את חייהם ועסקיהם. פלטפורמות הרשתות החברתיות שעליהן הן מושתתות, מוחקות את הגבולות בין העצמי האישי והעסקי שלנו, בין הפנימי לחיצוני של חברה עסקית ואפילו בין יריבים לשותפים. בכל פעם שאנו "מצחצחים" את הפרופילים המקוונים שלנו, משפצים את קורות החיים שלנו ברשת, או מעבירים את התמונות שלנו בפילטר מחמיא באינסטגרם, אנו מתרחקים יותר ויותר מעצמנו האמיתי. למעשה, אנו יוצרים דמות נבדלת ושונה מהעצמי האמיתי שלנו, ובכך אנו יוצרים הפרדה בין הדמות האותנטית שלנו לבין הדמות שאנו מציגים ברשת החברתית.

בין אם מדובר בפגישה פנים-אל-פנים או ברשת, מה שחשוב יותר הוא לא כמות הקשרים, אלא איכותם. לא ניתן ליצור קשרים עמוקים, משמעותיים ומועילים לשני הצדדים באמצעות דמות שונה מהעצמי האמיתי שלנו, וזאת ממספר סיבות:  

1. זה מתיש להיות שני אנשים, או שתי חברות בו-זמנית. ככל שנקדיש זמן רב יותר לחיזוק מלאכותי של התדמית הווירטואלית שלנו, כך אישיותנו האמיתית תיחלש.
2.  אין שקיפות - כאשר קיים פער בין דמותנו האמיתית לבין דמותנו הווירטואלית, כולם יכולים להבחין בכך, והפער הזה נותר כחלק מהתיעוד הדיגיטלי התמידי שלנו. 
3. מערכת האהבה הווירטואלית היא אינה הגיונית. משתמשי הרשתות החברתיות מודדים את הצלחתם בעזרת מספר אנשי הקשר שלהם, מספר ה"לייקים" שהם מקבלים וכמות האנשים שעוקבים אחריהם. אך מערכת הדירוג השתנתה; ההצלחה והאושר שלנו תלויים באיכות ובעומק הקשרים, ולא בכמות שלהם. איכות הקשרים שלנו תלויה במשמעות ובעומק שאנו מפיקים מקשרים אותנטיים עם אנשים אחרים. 

    לסיכום, עלינו להשתמש בפלטפורמות ובכלים של הרשתות החברתיות בצורה מושכלת ונאותה. שימוש נכון דורש מידה מסוימת של נרקיסיזם - הערכה עצמית במידה הנחוצה לבטא את העצמי האותנטי שלנו, אך לא את האובססיה לתדמיתנו החיצונית בלבד.

דור הנרקיסיזם

הנושא השני שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו יהיה: עליית תופעת הנרקיסיזם.

בכתבה שפורסמה באתר ynet נכתב, כי מחקרים פסיכולוגים מצביעים על הקשר בין הירידה באמפתיה בעשור האחרון לבין עלייה בתופעת הנרקיסיזם בקרב משתמשי הרשתות החברתיות.

על פי מחקר של הסיינטיפיק אמריקן (Scientific American), האמפתיה, כלומר, היכולת לגלות אכפתיות כלפי האחר תוך התחברות לחוויות הרגשיות שלו, הינה במגמת ירידה ב-30 השנים האחרונות, ובמקום זאת שיעור הנרקיסיזם רק עולה.

השאלה המרכזית היא: כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על האמפתיה בחברה, האם הן מעצימות נרקיסיזם או להיפך?

מחקרים מראים כי משתמשים כבדים ברשתות החברתיות מעורבים פחות במה שקורה סביבם, הם מנותקים ומנוכרים מסביבתם. לעומת זאת, ישנם מחקרים סותרים, שגורסים כי רשתות חברתיות דווקא יכולות לחבר אותנו מחדש לאחרים.

רשתות חברתיות מעודדות אותנו להתבלט, למשוך תשומת לב וגם לאסוף כמה שיותר חברים שנשארים זרים ברובם. רבים אף מעדיפים קשרים רופפים בפייסבוק מאשר לבלות זמן עם חברים קרובים.

בימינו, כאשר קידום עצמי נחשב לדבר שמסייע להתקדם בחיים והחזות החיצונית הפכה לחזות הכל, הרשתות החבריות כופות על אנשים "לשווק את עצמם" לזולת. הרצון לפרסם כל הזמן תמונות, סטטוסים על עצמי, גם אם זה לא באמת מעניין אף אחד, הכל נעשה למען מטרה אחת - שכולם יראו שאתה נוכח וקיים.

הסכנה העיקרית בדור ה"אני" היא המצב שבו דור זה לא יהיה מסוגל להתמודד עם ביקורת ואכזבה, מכיוון שהוא הרי דורש רק מחמאות וחיזוקים.

תשומת לב וקידום עצמי הם חלק ניכר מרשתות החברתיות, אולם, יש גם מי שינצל זאת לטובה למען השגת מטרות כגון: טיפוח עסקים, שיתוף ידע וכו'.

צריך לדעת כיצד להשתמש ברשתות החברתיות באופן חיובי ולא לייחס חשיבות גדולה לכל לייק שאתה מקבל מה"חבר" בפייסבוק.

בודדים ברשת

כחיזוק לפוסט הקודם שעסק בתופעת הבדידות הנלווית לשימוש ברשתות חברתיות, בחרנו להביא את מאמרו של סטפן מארש שפורסם בכתב העת האמריקני "אטלנטיק" והופיע גם ב"ישראל היום". מאמר זה סוקר מס' מחקרים שנערכו בנושא הבדידות ברשתות החברתיות, והראו כי המדיה החברתית מעצימה את תחושת הבדידות ומשאירה אותנו עם מאות קשרים וירטואליים. קשרים אלו הוכחו כפחות איכותיים, פחות מעמיקים ופחות מחייבים (לעומת קשרים פיזיים/קשרים ממשיים/קשרים יומיומיים).

במהלך שלושת העשורים האחרונים, הטכנולוגיה העבירה אלינו עולם שאיננו יכולים להתנתק ממנו ולו לשבריר שנייה. אך דווקא בעולם של תקשורת מיידית ומוחלטת, ללא הגבלה של זמן או מרחב, אנשים סובלים מניכור חסר תקדים. בעולם שמכוסה ברשתות חברתיות, קיים חשש כי אנו הולכים וצועדים בדרך לעבר איבוד החברה האמיתית. ככל שאנחנו מקושרים יותר, כך אנו נעשים בודדים יותר.

עוד הרבה לפני הקמת פייסבוק, הייתה זו הטכנולוגיה הדיגיטאלית שדחפה אותנו לעבר בדידות עמוקה. כבר בסוף שנות ה-90, הראו מחקרים כי השימוש הגובר באינטרנט גורם להעצמת תחושת הבדידות. אולם, הפופולאריות העצומה של פייסבוק "הקפיצה" את רמת הבדידות לגבהים חדשים.

הייתכן כי פייסבוק מעודדת קשר עם אנשים מחוץ לתא המשפחתי שלנו, על חשבון קשרינו בתוך המשפחה? הייתכן כי אנשים שאינם מאושרים במשפחתם מחפשים חברה באמצעים אחרים, לרבות פייסבוק?

חוקרים מצאו כי אנשים בודדים נוטים לבלות זמן רב יותר בפייסבוק. הם מצאו כי אנשים נוירוטיים נוטים להשתמש יותר ב"וול", בעוד שאנשים מוחצנים נוטים להשתמש גם בצ'אט נוסף על ה"וול".

חוקר נוסף בשם ג'ון קסיופו, מומחה המוביל בעולם בנושא בדידות, בדק באחד מניסוייו את הקשר בין בדידותם של אנשים לבין תדירות השימוש שלהם בפייסבוק, בשיחות צ'אט, במשחקים מקוונים, באתרי היכרויות ובקשרים פנים-אל-פנים. התוצאות היו חד-משמעיות - ככל שאתה יוצר יותר קשרים אישיים פנים-אל-פנים, כך אתה מרגיש פחות בודד, אך ככל שאתה משקיע יותר זמן ביצירת קשרים דרך הרשת, כך אתה חש בודד יותר.

המחקר האוסטרלי: "מי משתמש בפייסבוק?", מצא קשר משמעותי בין שימוש בפייסבוק לנרקיסיזם. עורכי המחקר כתבו כי פייסבוק תורמת רבות לצרכיו של האדם הנרקיסיסטי, בכך שהיא מאפשרת לו לקדם את עצמו ולנהוג בשטחיות.

בכלל, בדידות ונרקיסיזם הינן תופעות ההולכות יד ביד. מחקר אחר וארוך שנים שבוצע בקרב נשים שבדיות, הראה קשר מובהק בין רמות הנרקיסיזם אצל בני נוער לבין רמות של בדידות בגיל מבוגר. נרקיסיזם הוא צידה השני של הבדידות, ובשני המצבים האלה יש ניסיון למצוא מפלט מהמציאות הכאוטית של התמודדות עם אנשים במציאות. הסכנה האמיתית בפייסבוק היא לא בכך שהוא מתיר לנו לבודד את עצמנו, אלא בכך שהרצון להתבודד מתערבב עם היהירות, דבר אשר מגביר את הרצון להימנע מהתמודדות עם מצבים אנושיים רגישים.

לסיכום, על פי מחקרים רבים נמצא כי הרשתות החברתיות אינן תורמות לשיפור החיים החברתיים של המשתמשים בהן. זאת למרות האשליה של המשתמשים, לפיה יש להם חברים רבים איתם הם מתכתבים. לפיכך, האדם הוא יצור חברתי ו"הרשתות החברתיות", שלא כשמן הן, אינן אלא רשתות אנטי חברתיות המרחיקות קשרים פיזיים ואף יוצרות ניכור בין בני אדם. 

חברים אמיתיים בעידן פייסבוק - יש דבר כזה?

הנושא הראשון שנעסוק בו בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו יהיה: הבדידות והניכור ברשתות החברתיות.

בכתבה של אייל בסון לאתר "נקסטר", מנסה הכותב לברר: האם קיימים חברים אמיתיים בפייסבוק?

מאות חברים בפייסבוק, מאות עוקבים בטוויטר ומה קורה עם הנייד החכם שמכיל גם מאות חברים? אנחנו כבר לא יודעים באמת מי הם החברים שלנו. ישנם מספר סוגי קשרים הקיימים עם "חברים" אלו. למשל: חברי "הכתובת על הקיר של הפייסבוק שיש יום הולדת", חברי "סימון הלייק", וכן חברים שהם רק חברים של חברים ואתם פשוט לא יודעים איך הם מופיעים אצלכם בחברים ולכן לא נעים לחסום אותם. אז מה קורה עם החברים שאפשר פשוט לבוא אליהם הביתה ולשבת איתם בכיף? חלקם פשוט אוף-ליין.

חוקר בכיר בשם וויליאם דרסיוויץ כתב מאמר שקורא למצב זה: מות החברות. הוא טוען שהפייסבוק יצר עיוות פתאומי למרחב החברתי שלנו. אם יש לנו 700 "חברים", באיזה מובן יש לנו חברים בכלל? מרגע שהרשת החברתית הפכה אותנו לחברים של כולם, שכחנו איך זה להיות חברים של מישהו.

כיום בעידן הפייסבוק לא ניתן לדעת מי הם באמת החברים שלך. בפייסבוק יש עשרות חברים שאי אפשר לדעת איך להתנהג איתם, חברים שבחיי היום יום אין אפילו דיבור איתם. ישנם חברים שעל מנת לחזק איתם את הקשר צריך לכתוב להם "מזל טוב" או להגיב להם בכל פעם שהם מחליפים תמונת פרופיל.

לעומת זאת, חברי הצ'אט בפייסבוק הם בדרגה יותר גבוה, אם אתה ממש קרוב אליהם אתה יכול לשלוח להם מסר אישי ואפילו להתכתב באסמסים!

ומה קורה למערכות יחסים בעידן הפייסבוק? האם כל חברי הפייסבוק צריך לדעת על הקשרים הרומנטיים שלך, סליחה, ב- relationship? הרי העדות החדשה לאהבה היא שינוי הסטטוס שלך מ- singleל-in a relationship. 

כותב המאמר מסכם ואומר שיש לו גם פייסבוק וגם מסנג'ר, אך הוא מעדיף את החברים האמיתיים ולא את החברים הווירטואליים ברשת. הוא רוצה את החברים שיצעקו לו לרדת למטה לשחק כדורסל או יתקשרו וישאלו אם הוא רוצה להיפגש ולשבת על כוס בירה או לטייל.

ונחזור לשאלה: חברים אמיתיים בעידן הפייסבוק - יש דבר כזה? התשובה היא, שלא ניתן לדעת באמת מי החבר האמיתי שלך.

כותב המאמר מזהיר: "עם כל החברים האלה, בסוף כולנו נשאר בודדים".

כוחה של חברות

לאחר שסקרנו את הסוגים השונים של הרשתות החברתיות, את השימושים שנעשים בהן ואת הסכנות שנשקפות מהן, הגיעה העת לעסוק באופן שבו רשתות חברתיות משפיעות עלינו כיום כבני אדם: כיצד הן משנות את תכונותינו האישיות, משפיעות על החלטותינו בחיים ועוד.

כהקדמה לנושא זה, בחרנו להביא כתבה מתוך אתר "כלכליסט", הסוקרת מחקר הנחשב ל"מחקר החברתי הארוך והמתועד ביותר בהיסטוריה", אשר בחן את ההשפעה של חברות על החלטותיהם של בני אדם.

במחקר נמצא כי ההחלטות המשמעותיות ביותר שבני אדם עושים, כגון: החלטות על חתונה, שינוי קריירה וסדרי עדיפויות בחיים, מתבצעות לרוב פשוט מכיוון שחברים ביצעו לאחרונה החלטה דומה. אולם, לא מדובר רק בהחלטות על אורח חיים: שינויים במצב הגופני, כגון: נטייה להשמנת יתר או לאריכות ימים, וכן מידת האושר הכללי, אינם תוצאה של נסיבות, אלא העתקה של המצב החברתי שסובב את האדם. דוגמאות נוספות לנטיות מידבקות שמתפשטות בתוך קבוצות חברים: עישון, שתיינות, תדירות קיום יחסי מין, הסיכוי להתאבד, שפת גוף, טעם מוזיקלי, גישה לחיים ועוד.

לפי ממצאי המחקר, סטטיסטיקת ההדבקה חוצה גבולות ומרחיקת לכת. היא מתקיימת בין חברים גם ממרחקים גיאוגרפיים גדולים והשפעתה גדולה מכפי שנדמה. מהמחקר עולה, בין השאר, כי אם חברך התחיל לעשן, הסיכויים שאתה תתחיל לעשן גם כן - עולים בכ-61%. יתרה מזאת, אותו חבר מעשן, עלול לגרום גם לחבריהם של חבריו להתחיל לעשן, גם אם מעולם לא פגש בהם! בנוסף, הוא מעלה את הסיכוי שקבוצה בת מאות אנשים שאותם אינו מכיר כלל, החברים של החברים של החברים שלו - יתחילו לעשן.       

אולם, לא כל ההשפעות החברתיות הינם רעות. מסתבר כי הדבקה חברתית יכולה להוות מפתח לשיפור ממשי בחברה האנושית. המחקר מספק ראיות מדעיות לכך שאדם שינהג באופן אלטרואיסטי ונדיב - ישפיע לטובה על התנהגותם של חבריו, שישפיעו על חבריהם, שבתורם ישפיעו מעט על חבריהם שלהם, במעגל נרחב שיכול להקיף אלפי אנשים.

כמובן, שאי שאפשר שלא לקשר זאת להשפעה הפוטנציאלית של רשתות חברתיות על חיינו, שכן רשתות אלה מייצגות מעגלי חברויות מסועפים, עימם אנו באים במגע ברמה היומיומית. אמנם מגע זה לאו דווקא מתרחש במישור הפיזי, אולם אם השפעה חברתית יכולה לפעול ממרחק גיאוגרפי גדול, היא ללא ספק יכולה לפעול גם במישור הוירטואלי. 

כיצד תגנו על חשבון הפייסבוק שלכם?

לפני כשנתיים וחצי, אישרה פייסבוק באופן רשמי כי מתחוללת באתר מתקפת ספאם, שהתפשטה בחשבונות של משתמשים בכל רחבי הרשת החברתית. התקפה זו הביאה לכך שגולשים רבים ברחבי העולם איימו לעזוב את הרשת אם לא יימצא פתרון שיימנע התקפות כאלו בעתיד.

אמנם גורמים רשמיים מפייסבוק מסרו כי הם מטפלים בתופעה, אך התקפות מסוג זה חוזרות בתקופה האחרונה יותר מאשר בעבר והמציאות מראה כי לא ניתן לסמוך רק על המנגנונים של פייסבוק. על מנת להעניק פיתרון לבעיה, פורסמה באתר "נקסטר" כתבה המכילה מספר כללים וכלים שיעזרו לכם לצמצם את הסיכון הטמון ברשתות החברתיות. להלן המרכזיים שבהם:

1. אנטי וירוס לפייסבוק – זהו הפתרון הפשוט יותר. על מנת שפרופיל הפייסבוק יישאר מוגן ככל הניתן מפני בעיות אבטחה, ניתן להתקין תוכנת אנטי ווירוס ייעודית לרשתות חברתיות. תוכנות מסוג זה הן: BitDefender's, SafeGo, ו-Defensio. ההגנה מתבצעת באמצעות סריקה תקופתית של הפרופיל ודיווח על בעיות שנמצאו ישירות לתיבת המייל שלכם. חשוב לציין כי מלבד תוכנות אלו, מומלץ גם להתקין תוכנת אנטי וירוס במחשב או בטלפון הסלולרי ולסרוק גם אותם אחת לתקופה.

2. כלים למניעת מעקב – פייסבוק, גוגל, טוויטר, יאהו ועוד חברות רבות עוקבות אחר ההרגלים שלכם ברשת באמצעות טכנולוגיות שונות, כגון: קוקיס (cookies) - קטעי קוד מיוחדים המאפשרים לחברות לדעת איפה גלשתם, מתי, עם איזה דפדפן ועוד פרטים רבים נוספים. הכל כמובן מבלי שתהיו מודעים לכך ובלי הסכמה מפורשת מצדכם. אחת מהתוכנות ששמה לעצמה למטרה לעצור מעקב זה היא Disconnect שפותחה על ידי מהנדסים שעבדו בעבר בגוגל.

3. בלי 12345 – הסיסמה (או כל שירות אחר) היא אחד הכלים הבסיסיים שיעזרו לכם לשמור על החשבון רק שלכם. שימוש בצירופים כמו 1234 או 0000 לא יספקו את הביטחון הדרוש. גם לא השם שלכם, השם של בת או בן הזוג, מספר הטלפון או שם הרחוב. כל אלו פרטים שניתן לגלות די בקלות ממקורות גלויים.

4. הימנעות מחשיפת פרטים אישיים – אין צורך להכניס לפרופיל פרטים אישיים כמו כתובת, טלפון, פרטים על מקום העבודה וכדומה. אם אתם רגישים לפרטיות, תהיו קמצנים בחשיפה.

5. לא לוחצים על קישורים חשודים – גם אם החבר הכי טוב שלכם בפייסבוק שלח לכם הודעה הכוללת המלצה חמה על מבצע, תמונה או סרטון, הקפידו לוודא שהוא זה שאכן שלח את זה במודע. בדיקה כפולה מסוג זה גם תגן עליכם וגם תמנע מהודעות זבל להגיע אל החברים שלכם (כמובן שאם מדובר על הודעות חשודות מחברים רחוקים או גולשים זרים רצוי ואפילו כדאי למחוק בלי להתייחס).

6. עדכון הגדרות פרטיות - אחד הדברים שהנהלת פייסבוק מנסה לשפר כל הזמן הוא את ממשק השליטה בהגדרות הפרטיות ואכן ניתן לומר כי מאז השקת הרשת ועד היום חל בו שיפור ניכר. לממשק אפשר להיכנס דרך החשבון האישי בהגדרות הפרטיות (Privacy Settings) והוא מאפשר שליטה על הגדרות הפרטיות של המשחקים, התוכנות והאתרים אליהם החשבון מקושר, על הדרך בה אתם מתקשרים עם שאר הגולשים באינטרנט, על התיוג שלכם בתמונות ועל גישה לפוסטים ישנים.

* לעצות מועילות נוספות, מומלץ לעיין בכתבה המלאה המצורפת כקישור לעיל.

אבטחת רשתות חברתיות

עד כה דיברנו על הסכנות שמציבות הרשתות החברתיות, אך לא דיברנו על הדרכים שניתן להתמודד עימן.

בהרצאה שנערכה במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, באוניברסיטת תל-אביב, דיבר פרופ' יובל אלוביץ', מנהל מעבדות המחקר של דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון, על החשיבות של אבטחת מידע ברשתות החברתיות, וזאת על מנת לצמצם סכנות פוטנציאליות.

בהרצאתו, טוען פרופ' אלוביץ' כי ברשתות החברתיות ישנן סכנות ייחודיות אשר לא ניתן להתמודד עימן באמצעות מנגנוני אבטחה רגילים שפותחו עבור תשתיות אחרות, כגון: מחשבים ורשתות תקשורת בין שרתים.

פרופ' אלוביץ' מדבר על 3 רבדים של סכנות שמציבות רשתות חברתיות:

·        סכנות במישור הלאומי:

o       חשיפת סודות מדינה.

o       זיהוי מפקדים ואנשים בכירים במערכת הביטחון.

o       השפעה על דעת הקהל הלאומית (לדוגמא: דמורליזציה של הציבור בשעת מלחמה).

·        סכנות במישור העסקי:

o       ריגול עסקי.

o       חשיפת שינויים ארגוניים שנעשים בחברות.

o       הפצת שמועות עסקיות (שמועות זדוניות).

·        סכנות במישור האישי:

o       חוסר שליטה על פרטיות המידע האישי.

o       חוסר אפשרות להסתיר קשרים חברתיים לא רצויים.

o       התחזות ושימוש בפרופילים פיקטיביים לצורך מטרות זדוניות (לדוגמא: לצורך פדופיליה).

פרופ' אלוביץ' מציין כי הסכנה האחרונה שצוינה לעיל, היא זו המשותפת גם לכל שאר הסכנות והאיומים אשר הוזכרו. לכן, יש לפתח דרכים להתמודד עם שימוש בדפי פרופיל מזויפים לצורך ביצוע פעולות זדוניות.

שני מנגנוני אבטחה שהוזכרו בדבריו:

1.    Social Privacy Protector - מנגנון אבטחה שמטרתו להמליץ למשתמש מאילו חברים כדאי לו להתנתק, מכיוון שקרוב לוודאי מייצגים דמות מזויפת.

2.    Social Intrusion Detection - מנגנון המיועד למפעילים של רשתות חברתיות, לצורך זיהוי דמויות מזויפות.

כיצד ניתן לזהות דמות מזויפת ברשת חברתית?

·        זיהוי כי המשתמש מחובר להרבה מאוד קהילות מבודדות ואנשים נפרדים.

·        ניתוח סבירות קשרים חברתיים של המשתמש (באמצעות שימוש באלגוריתם ל"ניבוי קשרים"). פרופיל עם כמות גדולה של קשרים שאינם סבירים - ייחשד כפרופיל מזויף.

שאלות פתוחות בנוגע לפיקוח על רשתות חברתיות:

·        ברמה הלאומית - מה קודם למה: פרטיות המידע של האזרחים או השמירה על ביטחון המדינה?

·        ברמה העסקית - כיצד הארגון יכול לפקח על תכנים שעובדיו מעלים מחוץ לשעות העבודה ומחוץ לגבולות הארגון?

·        ברמה האישית - כיצד ניתן לספק כלים לאנשים אינדיבידואליים, כך שיוכלו להגן על עצמם ברשת החברתית?

להלן ההרצאה המלאה:

זהירות - פייסבוק לפניך!

בהקשר לפוסט הקודם, אשר דיבר על בריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער, ניתן לדבר על סכנות נוספות שנשקפות לילדינו ברשתות החברתיות.

בכתבה שפורסמה באתר ynet נכתב, כי בשנת 2012 המליץ משרד החינוך להורים, לאסור על ילדים מתחת לגיל 13 לגלוש לבדם בפייסבוק או ברשתות חברתיות אחרות, מחשש לפגיעה בהם. אמנם קיימת הגבלה של פייסבוק לפתיחת חשבון מגיל 13 ומעלה, אולם ילדים רבים הצעירים מגיל זה משקרים לגבי גילם ונרשמים לרשת החברתית בכל זאת. לכן, משרד החינוך פרסם קריאה להורים להקפיד על נהלי הרשתות החברתיות, וזאת על מנת למנוע חשיפה מיותרת של ילדיהם למגוון סכנות, כגון:

·        הטרדות - הן מצד אנשים מבוגרים (לדוגמא: פדופילים) והן מצד חבריהם לכיתה.

·        סחיטה - איום לפגוע בילד בצורה כזו או אחרת, במידה ולא ימלא אחר בקשות התוקף.

·        התחזות - גניבת זהותו של הילד ושימוש בה לצרכים שונים.

·        חרם קבוצתי - התעלמות מאורגנת מצד "חבריו" של הילד ובידודו החברתי.

יש לציין, כי ילדים הינם מטרה נוחה לתקיפה ברשתות החברתיות, שכן הם אינם ערים דיים להשלכות של הפצת תמונות ומידע פרטי ברשת. כמו כן, הם לרוב מאשרים כל אדם אשר מבקש מהם חברות, ללא כל סינון ובקרה ובצורה זאת עלולים לגרום לעצמם נזק.

עם זאת, דר' אורית צייכנר, מרצה לגלישה בטוחה באינטרנט, טוענת כי מניעה מוחלטת של גלישה ברשתות החברתיות עלולה לגרום דווקא לתגובת נגד אצל הילדים, אשר יגלשו ברשתות אלה גם ללא ידיעת ההורים.

ולכן, על ההורים לשמור על גישה מאוזנת שאינה שוללת לחלוטין את השימוש ברשתות החברתיות, אך מחנכת לגלישה מושכלת, תוך הקפדה מלאה על התכנים ומעקב תמידי.

לסיום - סרטון קצר ונחמד המזהיר מפני הסכנות ברשת: