לאב אונליין

השימוש החיובי האחרון שבו נעסוק הינו: שימוש ברשתות חברתיות למציאת אהבה.

עלייתו של האינטרנט הביאה לשינוי כולל באופן שבו אנו מכירים אנשים. כתוצאה מכך, יותר ויותר רואים כיום ברשתות החברתיות את המקום הנוח ביותר להיכרות עם אנשים חדשים, לרבות היכרות רומנטית. זאת מכמה סיבות:

1. יותר קל לפנות לאנשים חדשים בעזרת הודעות כתובות מאשר בפנייה פנים מול פנים.
2. היכרות דרך הרשתות החברתיות מאפשרת לקבל מידע ואף להכיר את האדם טרם הפגישה עמו.
3. היכרות דרך הרשתות החברתיות נתפסת כשיטה יותר מגניבה ומתקדמת ליצירת קשר מאשר כל שיטה אחרת.
4. ישנה גישה למאגר תמונות ותכתובות של האדם אותו אנו רוצים להכיר. מאגר זה תורם לקבלת רושם ראשוני על האדם עוד לפני פגישת ההיכרות.

     מחקר שנערך בנושא, בדק את מידת הפופולאריות של היכרות דרך הרשתות החברתיות. מתוצאות המחקר עולה, כי הרשתות החברתיות יותר פופולריות מאשר שימוש באתרי אינטרנט ייעודיים לצרכי היכרות זוגית, אשר היו מוכרים עד כה כדרך המסורתית להיכרות באינטרנט. בין הסיבות לירידת מעמדם ולמעבר בשימוש רשתות חברתיות, כגון: פייסבוק, היא היכולת להכיר אנשים חדשים באמצעות חבר משותף (אדם שלישי). עוד גילה המחקר, כי מספר הזוגות אשר הכירו דרך רשתות חברתיות גבוה במיוחד במדינות מערביות, כדוגמת בריטניה, בה נמצא כי רבע מהבריטים ניהלו קשר זוגי עם אדם שהכירו דרך רשתות אלו. בנוסף לכך, נמצא כי רשתות חברתיות משמשות גם זוגות פרודים לחידוש הקשר ולשיקום היחסים ביניהם לאחר משבר.

לסיכום, נראה כי הרשתות החברתיות הן הפלטפורמות הנפוצות והיעילות ביותר כיום לצורך יצירת קשר רומנטי ולמציאת בן/בת זוג. שימוש זה מצטרף לשורה ארוכה של שימושים חיוביים שדיברנו עליהם בעבר, כגון: למידה, מציאת עבודה, פרסום ועוד. בהמשך, נציג גם את הפאן השלילי בשימוש ברשתות חברתיות ואת דרך ניצולן לרעה.  

הפרסום ברשת עובד

כפי שראינו, תעשיית הפרסום ברשתות החברתיות הינה תעשייה משגשגת שרק הולכת ומתרחבת עם הזמן. אולם, מה מבדל את הפרסום במדיה החברתית מהפרסום במדיה הרגילה שהופך אותו לכדאי כל כך?

את המעבר לפרסום ברשתות החברתיות ניתן לייחס בראש ובראשונה להארכת משך זמן הגלישה שלנו באינטרנט, לעומת משך הצפייה בטלוויזיה (שלא לדבר על ההאזנה לרדיו). יותר ויותר אנשים כיום מגלים כי אותן סדרות עליהן הם משלמים בכל חודש לחברות הכבלים והלוויין, זמינות עבורם באופן שותף ברשת האינטרנט. כמו כן, התכנים החדשותיים שמועברים במדיה הרגילה זמינים יותר ברשת האינטרנט ואף מעודכנים בזמן אמת. בשל כך (ובשל סיבות רבות אחרות), לאחר שהרדיו איבד מזוהרו לטובת הטלוויזיה, גם הטלוויזיה החלה מאבדת מזוהרה לטובת האינטרנט.

ההתלבטות של עסקים לגבי המדיה דרכה הם מעדיפים לפרסם את מוצרם, חייבת לקחת בחשבון את המציאות התקשורתית כיום. ומכיוון שהמדיה החברתית תופסת כיום יותר מקום בחיינו, רוב בעלי העסקים יעדיפו לפרסם בה, לעיתים על חשבון הפרסום במדיה הרגילה.

לפרסום במדיה החברתית אופי שונה בתכלית מהפרסום שהיינו רגילים אליו עד כה. פרסום בטלוויזיה או ברדיו אמנם מעביר את המסר באופן ישיר וברור, אך האפקט שלו הינו קצר ואינו מתמשך. לעומת זאת, לפרסומות שמועברות במדיה החברתית קיים אפקט ארוך יותר, וזאת בזכות היתרונות שמספקת הרשת:

·        פרסום במדיה החברתית יכול להיעשות ב-2 דרכים: בחינם (באופן בלתי פורמאלי) או באמצעות תשלום (פרסום ממומן). שני אמצעי הפרסום הללו מאפשרים למפרסם (בניגוד למדיות אחרות) לפנות לקהל היעד הרלוונטי של המוצר אותו הוא מפרסם, וכך להגדיל את סיכויי הצלחת הפרסומת וקליטת המסר.

·        משך זמן פרסום המותג במדיה החברתית הינו ארוך יותר, מאשר במדיות תקשורת אחרות. המותג יכול להופיע ברשימת החברים של המשתמש ברשת החברתית, יכולה להופיע בצורה של עדכון מבצעים או שינויים במותג או אף להסוות עצמה בתוך סרטון מבדר שמועבר ברשת.

* המידע נלקח מתוך כתבה במגזין sito.

להלן סרטון קצר שמתאר את מהפיכת השיווק החברתי: 

פרסום ברשתות חברתיות - יתרונות וחסרונות

לאחר שראינו שימוש ברשתות חברתיות לשלל צרכים, נעבור כעת לתחום נוסף המערב שימוש ברשתות חברתיות והוא: תחום הפרסום.

פעילות המותגים במדיה החברתית התפתחה מאוד בזמן האחרון. גוגל הייתה הראשונה שהשיקה עמודי מותגים לרשת גוגל +, חודש לאחר מכן טוויטר הודיעה על עמודי מותגים ייעודים בשירות המיקרו-בלוגינג ולבסוף גם פייסבוק השיקה את עמודי ה-Timeline  עבור מותגים. בו זמנית, נוצרה בעת האחרונה התעניינות סביב הרשת החברתיתPinterest  וסביב שירות שיתופי התמונות בסמארטפון Instagram. שתי הרשתות הללו משמשות היטב את פעילות הפרסום של מותגים מכל הסוגים.

בכתבה של רועי גולדנברג לגלובס, בחן הכותב את היתרונות והחסרונות של כל רשת חברתית מבחינת האפשרויות המוצעות למפרסמים בהן.

Instagram

יתרונות:

·        ישר ולעניין - תמונות עם טקסט קצר.

·        ייחודיות - האפקטים שיש בתמונות מקנות למותגים מראה עדכני ואמנותי.

·        חלוציות - המותגים יקבלו יותר תשומת לב תקשורתית מאשר עוד עמוד מותג בפייסבוק.

חסרונות:

·        אפליה - רק משתמשי אייפון יכולים ליהנות מהאינסטגרם.

·        ללא מילים - תוכן ויזואלי, דבר שאינו מתאים לכל המותגים.

·        אדישות - 37% מהמשתמשים מעולם לא שיתפו תמונות.

טוויטר

יתרונות:

·        חדות - טקסטים ממוקדים יותר.

·        מהירות - שירות המפיץ מסרים דחופים ומיידים.

·        מיקוד - המיקוד הוא על מסרים ולא על משחקים.

חסרונות:

·        קשה להעביר מסר ב-140 תווים.

·        השירות מופנה ברנז'ה, לכן מעט ישראלים ירשמו אליו.

·        הרשת אינה מוכרת מספיק בכדי שמותגים ישתמשו בה.

Pinterest

יתרונות:

·        הרשת החברתית הכי טרנדית לעכשיו, כולם מדברים עליה.

·        קהל נשי גדול, חיבה ללייף סטייל ועיצובים.

·        בינואר הביאה יותר תנועה לאתרים אחרי מאשר לינקדאן, יוטיוב וגוגל פלוס יחד.

חסרונות:

·        קשה למצוא עמודי מותגים כי אין מודל שמאשפר לקדם אותם.

·        מגדריות - רק 13% מהמשתמשים הם גברים.

·        חוקיות - שיתוף התמונות כולל תמונות אשר מעוגנות בזכויות יוצרים.

פייסבוק

יתרונות:

·        הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם.

·        אפשרות ליצור היסטוריה למותג.

·        פלטפורמת הפרסום המתקדמת ביותר ברשתות החברתיות.

חסרונות:

·        עומס - ישנם המון מותגים אשר משתמשים בפייסבוק

·        המותגים מתמודדים גם מול תחרות מצד עדכוני חברים.

·        לגולשים מתחיל להימאס מהפייסבוק, ישנו רצון להשתמש ברשתות חברתיות חדשות.

גוגל +

יתרונות:

·        קידום - השירות אמור לקדם את המותג בתוצאות החיפוש של גוגל.

·        וידאו - ישנה אינטראקציה בוידאו עם 10 משתתפים.

·        סיווג - ניתן ליצור מעגלים חברתיים ולסנן מסרים לפי קהלים.

חסרונות:

·        מספר משתמשים קטן ביחס לפייסבוק.

·        פסיביות  -רוב המשתמשים אינם פעילים.

·        פרטיות - גוגל ופרטיות לא הולכים יחד.

לסיכום, הרשתות החברתיות מציעות אפשרויות שונות למפרסמים. תפקידם של המפרסמים לשקול, אילו תכונות של הרשת החברתית המיועדת לפרסום הן התכונות המועדפות עבורם, ועל פיהן לבחור את זו המתאימה להם ביותר.  

לינקדאין – רשת חברתית עסקית לטיפוח הקריירה המקצועית

בשונה מרשתות חברתיות אחרות, כגון: פייסבוק וטוויטר, אשר במהותן נועדו לצרכים אישיים, אך משמשות לעיתים גם לצרכים עסקיים, רשת לינדקאין (LinkedIn) היא שונה. ייעודה של לינקדאין הוא על טהרת הצרכים העסקיים וקהל היעד שלה משקף ייעוד זה. המשתמשים העיקריים ברשת חברתית זו הינם אנשי מקצוע מתחומים שונים: אנשי שיווק, עסקים, הייטק, אנשי משפט, עורכי דין, הוראה ואקדמיה ועוד. בפועל, נעשה שימוש ברשת חברתית זו לקיום קשרים עסקיים בין המשתמשים ולצפייה בפרופיל.

הפרופיל ברשת זו שונה מאשר ברשתות אחרות. ראשית, הפרופיל מוצג כקורות חיים של המשתמש, גם אם לעיתים אין זה כך. בקורות החיים ניתן למצוא מידע הכולל את העבר המקצועי שלו, הניסיון שלו, ההשכלה שלו, תחומי הידע והעניין שלו, אנשים וחברות אליהם הוא מקושר ושאיתם עבד, קבוצות עסקיות מאורגנות ועוד. שנית, כתוצאה מהעובדה שברשת חברתית זו מוצגים קורות חיים, הסיכוי שנמצא מידע אישי ותמונות על המשתמש הוא סיכוי נמוך. בדרך כלל, תמונת הפרופיל היא תמונה ייצוגית כמו בתמונת פספורט. אין עדכון שוטף של מידע העוסק בפנאי, בילויים וחוויות אישיות. כל אלה מובילים לכך שההתייחסות לחשבון הפרופיל של המשתמש, משמשת בעלי עסקים שונים לצורך קבלת מידע אודות עובדים פוטנציאליים. שלישית, ברשת זו יש שירות המאפשר גישה למידע המראה לנו, המשתמשים, מי צפה בפרופיל שלנו. לא רק ששירות זה מאפשר לנו לייעל ולשפר את הפרופיל על סמך מספר הצפיות אליהם נחשפנו, יתרה מכך, הוא מאפשר לנו לחשוב על דרכים יצירתיות להפצת המידע על המשתמש ולקידום העסק. כמו כן, שירות זה יכול לחשוף בפנינו משתמשים אחרים הצופים בפרופיל שלנו, אשר יש סיכוי שנכירם דרך אדם שלישי שיש לו עניין עסקי ביצירת קשר.

שיטת העבודה ברשת זו אינה מתמקדת רק בטיפוח הפרופיל של המשתמש, אלא ביצירת קשרים עם משתמשים אחרים. ישנה אפשרות למשתמש להמליץ על משתמש אחר, ובכך לפתח קשרים ולפתוח עבורו אפיקים מקצועיים חדשים. קשרים אלו מאפשרים לשאול את המומחים שאלות הנוגעות לתחום המומחיות שלהם, ועל ידי כך לספק תוכן איכותי לנמענים המבקשים לקבל אותו.

לסיכום, לינקדאין הינה רשת חברתית המיועדת למספר מצומצם יותר של אנשים ומכוונת בעיקר למגזר העסקי. כפי שראינו, יתרונותיה של הרשת הינם רבים ואכן יותר ויותר אנשים מגלים בה עניין לצרכיהם העסקיים והתעסוקתיים. באמצעות שימוש נכון באפשרויות שרשת חברתית זו מציעה, ניתן יהיה להפיק רבות, למשל: בתהליכי גיוס עובדים חדשים, אספקת מידע ומינוף קשרים עסקיים.

* המידע נלקח מתוך אתר WEB 2.0.

להלן קטע מתוך התוכנית "המקצוענים 10", אשר עוסק במציאת עבודה תוך שימוש ברשת לינקדאין בפרט ושימוש ברשתות חברתיות בכלל:

מעלים את הפרופיל

כפי שהזכרנו קודם לכן, רשתות חברתיות הינן כלי נפוץ ביותר לחיפוש עבודה. אולם, מסתבר כי הן אינן פועלות אך ורק בשירות המחפשים, אלא משמשות גם (ואולי בעיקר) את המעסיקים.

בכתבה של דפנה ברמלי לאתר העיתון "גלובס", נכתב כי "יותר ויותר מעסיקים בודקים את דפי המועמדים ברשתות החברתיות טרם גיוסם". המעסיקים עוברים על הפרופיל, על הסטטוסים ועל הפוסטים שמועמדיהם מפרסמים ומשתמשים בהם לצורך הערכתם. למרות זאת, לפי סקר שערך אתר הדרושים AllJobs, כמעט 60% מהנשאלים השיבו כי הם אינםמבינים או מייחסים חשיבות לנראות שלהם ברשתות חברתיות, בעת תקופה של חיפוש עבודה.

ליזה מרקשטיין, מנהלת גיוס בחברת תשתיות ה-IT הבינלאומית BMC, טוענת כי יש להיזהר מאוד בין עירוב החיים הפרטיים לבין החיים המקצועיים. לטענתה, הפרופיל העסקי צריך להיות שונה מהפרופיל החברתי, ולכן אסור לשפוט את האדם על סמך הפרופיל החברתי, אלא רק ברשתות מקצועיות, כדוגמת לינקדאין.

לינקדאין (עליה דיברנו בעבר ונדבר עוד בהמשך) הינה רשת חברתית מקצועית, המקובלת מאוד לחיפוש עבודה, בעיקר בתחומי ההיי-טק והשיווק. בלינדקאין חברים כמעט 900 אלף איש, המשתפים בה את קורות החיים שלהם, פרויקטים מקצועיים שהם שותפים בהם ועוד.

סיגל שחר, מנכ"לית חברת MatchUp, המתמחה בהשמת אנשי שיווק ומכירות, טוענת כי לינדקאין הינה כיום הזירה של מחפשי העבודה. שם מפורסמות מירב משרות הדרושים, שם ניתן לקבל המלצות מחברים של המועמד, לקבל קורות חיים ממוקדות ולאתר את האנשים הרלוונטיים ביותר לתפקיד. יתרון נוסף לשימוש ברשתות חברתיות לצורך איתור מועמדים, הינו חיסכון כספי, שכן שימוש ברשתות חברתיות חוסך את השימוש בחברות השמה.

לסיכום, על כל מחפש עבודה להיות מודע לכך כי הרשתות החברתיות לא נועדו אך ורק לשימושו, אלא עשויות לשמש גם את מעסיקיו הפוטנציאליים. לכן, בעת חיפוש עבודה (ובכלל), יש לשים לב כיצד נראה הפרופיל האישי שלנו כלפי חוץ ולמה שאנו מפרסמים ברבים ועלול אולי לשמש בעתיד כנגדנו.

בהמשך, נרחיב יותר על הרשת החברתית החשובה ביותר בתחום התעסוקה ואותה הזכרנו כאן בקצרה: רשת לינקדאין.    

מחפשי עבודה עוברים לפייסבוק

אז ראינו שרשתות חברתיות יכולות לשמש לתכנון מהפכות חברתיות ואף עשויות לסייע ללמידה. אולם, ישנם שימושים רבים שעדיין לא עסקנו בהם. אחד מהשימושים הללו הוא: חיפוש תעסוקה ברשתות החברתיות, שבו נעסוק כעת.

בכתבה של נטלי צפתי לערוץ 2, מתארת כיצד קבוצות מחפשי העבודה מתנהלות בפייסבוק. במקום להשתמש בשירותי חברות כוח אדם, ניתן להצטרף לקבוצות לאיתור משרות ברשת החברתית ולמצוא את המשרה המתאימה.

קבוצות מחפשי עבודה הפכו לאחרונה לטרנד ברשתות החברתיות, המונים מצטרפים מדי יום לקבוצות מחפשי עבודה על מנת למצוא את הג'וב המתאים.

דנה פאר ונועה אוחיון, בוגרות תואר שני, הקימו קבוצה בפייסבוק ששמה "דנה ונועה תעשו לי קריירה". הקבוצה החלה את דרכה תחילה עם 30 חברים קרובים, כיום היא מונה 11 אלף משתמשים, ביניהם מחפשי עבודה ומעסיקים. נועה, אחת ממקימות הקבוצה, אומרת כי בזכות הדף מחפשי העבודה יודעים מיהו המעסיק. זאת ועוד, יש גם אנשים שמציינים דרישות שכר, ציפיות לשעות והיקפי עבודה. דנה ונועה מקבלות המון מכתבי תודה ממי שהצליח למצוא את המשרה המתאימה לו, ביתר קלות ובחיפוש ממוקד יותר.

עמוד נוסף שהוקם פייסבוק הוא "משרות בהייטק ללא ניסיון" של יורם מלמד. כיום, ישנם 19 אלף אקדמאים אשר יוצאים לשוק עבודה ללא ניסיון ובשל כך מתקשים למצוא עבודה בתחום. בקבוצה שהקים יואב, מונים כיום 15 אלף מחפשי עבודה ומעסיקים. מה שמיוחד בקבוצה הוא, שהמשרות המוצעות אינן דורשות ניסיון מוקדם.

לסיכום, הפייסבוק כבר מזמן לא רק רשת חברתית. רשת זו מסייעת הן למעסיקים והן לעובדים לקבל את מבוקשם בתחום התעסוקה. העובדים מצליחים למצוא עבודה בקלות רבה יותר, ואילו המעסיקים מצליחים לגייסם ללא מאמץ מיוחד. פעילות זו מניבה הצלחות רבות בקרב דורשי העבודה ומסתמנת כדבר הגדול הבא בשוק התעסוקה.

לצפייה בכתבה המלאה:

טוויטר כזירת למידה אלטרנטיבית

על מנת להדגים את מה שדובר בפוסט הקודם, הבאנו את טוויטר כדוגמא לרשת חברתית אשר יכולה לסייע ללמידה.

ממחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב עולה כי ציוץ קצר וקולע יכול לתרום לאווירה הלימודית. דרך הטוויטר, מורה יכול להעביר מטלות והוראות לתלמידיו, וכן לקיים עימם דיון בנושא הרלוונטי. השיטה בשימוש בציוצים קצרים, גורמת לתלמידים לעסוק בעיקר ולא בטפל.

כמו כן, ציוצים משמשים את המורים למתן תשובות לשאלות קצרות של התלמידים, שאלות אשר אינן יוצרות טרחה מיוחדת ויתרה מכך, אינן הופכות לתחליף לשיעור בכיתה פנים אל פנים. בנוסף, השימוש בטוויטר הופך את שאלות התלמידים לממוקדות יותר ואף עוזר להתמודד עם קשיים ספציפיים, דבר אשר עשוי לתרום הן לתלמיד שחש צורך בעזרה והן למורה אשר ממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.

אולם, על אף הפוטנציאל העצום הטמון ברשת הטוויטר, היא אינה זוכה להצלחה רבה בארץ.

הגורמים העיקריים לשימוש המועט נעוצים ברתיעה ממגבלה של כתיבת "ציוצים" קצרים המכילים עד 140 תווים, וכן בשל מגבלות בהגדרות הפרטיות של פרסום הציוצים. ציוצים קצרים אינם מספיקים בכדי להעביר מספיק מידע באופן מסודר, ברור, מורכב ומלא. כך למשל, מרצה או מורה אשר ירצה ללמד את תלמידיו נושא מסוים, יתקשה לעשות זאת ללא אפשרות להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם. חיסרון זה רלוונטי לכל התחומים הנלמדים, בין אם מדובר בתחומי המדע או הרוח. מקצועות המדע למשל, אינם יכולים להילמד ללא הסבר מפורט על הדרך ללימוד ולפתרון הבעיה. לעומת תחומי המדע, מקצועות הרוח אינם דורשים הסבר מתמטי אלא העמקה מילולית בכתב, דבר אשר עולה על ציוץ הכולל 140 תווים.

לסיכום, לא ידוע באיזו מידה השימוש בטוויטר כזירת למידה אלטרנטיבית, כלומר, כזו שאינה מהווה תחליף ללימודים בשיטה הפדגוגית הקלאסית של לימוד בכיתה, יעלה או יישאר נמוך כפי שהיה עד עתה. האפשרות להשתמש בציוצים לשאלות או מטלות ממוקדות עשויה לסייע לחוויית למידה. אולם, הטוויטר לא מאפשר חווית למידה מעמיקה שהכרחית להעברה יעילה של החומר, דבר אשר עלול להקשות על השימוש בו לצרכים לימודיים.

רשתות חברתיות כסביבות למידה אלטרנטיביות(?)

שימוש בולט נוסף ברשתות חברתיות כיום, הינו שילובן במסגרת הלימודית.

דר' גילה קורץ מסבירה את התועלת שיש בשימוש ברשתות חברתיות בתהליך הלימודי.

דר' קורץ רואה ברשתות חברתיות כאמצעי תמיכה ללמידה-הוראה, שכן הן מספקות תמיכה ועידוד ללמידה באמצעות כלים טכנולוגיים, תוך מתן אפשרות לכל תלמיד להחליט לגבי תהליך הלמידה ברשת החברתית, לגבי היקף הפעילות וזמן הפעילות בה.

היא מגדירה רשתות חברתיות כסביבות למידה אלטרנטיביות. למה אלטרנטיביות?

רשתות חברתיות מלכתחילה לא נוצרו בשביל למידה, אלא בשביל החוויה וההנאה שבגלישה. אולם,  אנשי החינוך מנסים לשלב את פייסבוק בתהליך הלמידה. הם טוענים כי פייסבוק יכול לתרום לתהליך הלימודי ולשמש כאלטרנטיבה לפורומים (הנפוצים יותר לשימוש במסגרת הלימודית), וזאת לאור העבודה שתלמידים משתמשים יותר בפייסבוק מאשר בפורומים בשעות הפנאי שלהם.

מהן התרומות הפוטנציאליות של הרשתות החברתיות לתהליך הלימודי?

·        הגברת המימד החברתי - ניתן לעשות שימוש חברתי בפייסבוק תוך כדי התהליך הלימודי, ובכך לשפר קשרים חברתיים בין התלמידים.

·        הגברת שיתופיות לימודית - ניתן ליצור עידוד של תוכן לימודי ברשתות החברתיות על ידי הגברת השיתופיות. שיתופיות זו באה לידי ביטוי הן בין המורה לתלמיד והן בין התלמידים לבין עצמם.

·        הגברת שיתוף פעולה לימודי - סביבה זאת יוצרת אפשרות ללימוד אינטראקטיבי.

שלושת הגורמים הללו יכולים להביא לשילוב מרבי של רשתות חברתיות בתהליך הלימודי.

אולם, דר' קורץ מציינת גם מספר חסרונות לכך (או כפי שהיא מכנה זאת: "אתגרים"):

·        מיומנויות חדשות - השימוש ברשתות חברתיות דורש פיתוח מיומנויות חדשות (בעיקר טכנולוגיות), בעוד שהתלמידים שולטים באופן אבסולוטי בשימוש ברשתות חברתיות, רוב המורים אינם בקיאים בתחום זה.

·        פרטיות הלמידה והלומד - התקשוב הופך את תהליך הלמידה לתהליך פומבי ושונה מלמידה כיתתית. מה קורה עם פרטיות התלמיד? דר' גילה טוענת שהיא קיצונית בדעתה לגבי פרטיות התלמיד. היא טוענת שמורה לא צריך לשתף מורים אחרים במה שקורה בכיתה שלו, מבלי לקבל אישור על כך מתלמידיו, וכך גם התלמיד לא צריך לשתף תלמיד אחר במה שקורה בכיתה בזמן הלימוד.

·        העברת האחריות ללומד - האפשרות כי התלמיד הוא זה שמייצר את התוכן ומעלה אותו לרשת חברתית, מערערת על סמכותו של המורה והוא מאבד שליטה על התלמיד. ניתן לומר, כי רשת חברתית מפרקת את העוצמה שיש למורה ומורים רבים חרדים לאובדן עוצמה זו.

·        העתקות ורמייה - הקלות בהעתקה וברמייה מורגשת ברשת ביתר שאת. תלמיד יכול בקלות להעתיק תוכן לימודי ולפרסם אותו במקום אחר.

לסיכום, הגדרנו מה הפוטנציאל שיש לשילוב רשתות חברתיות בתהליך הלימודי. כמו כן, התייחסנו לאתגרים והקשיים שיכולים להיווצר משילוב זה.

לאחרונה מתברר יותר ויותר כי רשתות חברתיות אכן יכולות לתרום לתהליך הלימודי, אם לא באופן ישיר, אז לפחות כמערכת תומכת. בסוף דבריה, דר' קורץ שואלת: האם הרשת החברתית צריכה להוות תחליף מלא לאתר הלימודי או רק להשתלב בו? לשאלה זו, עדיין אין תשובה ברורה וחד-משמעית. מה אתם חושבים?

לצפייה בהרצאה המלאה:

רשתות חברתיות בשירות המהפכה

בהמשך ישיר לפוסט הקודם שעסק במהפכות חברתיות אשר קמות בעידוד ובתמיכת הרשתות החברתיות, הבאנו כאן קטע מהתכנית "לונדון את קירשנבאום", אשר שודרה בערוץ 10. בתוכנית התארחו דר' יובל דרור - מומחה לאינטרנט וטכנולוגיה וארד אקיקוס - מראשי הקמפיין האינטרנטי של מחאת הדיור. אלה דנו על סיבת הבחירה ברשתות החברתיות, בתור הפלטפורמה לתכנון מחאות ומהפכות חברתיות, וכן על זיהוי מגמות אידיאולוגיות ברשת, אשר משמש לצורך ניבוי סיכויי הצלחתן של מחאות חברתיות.

דר' דרור טוען כי הסיבה לכך שרוב המחאות והמפכות החברתיות כיום מתחילות מהרשתות החברתיות הינה, שהציבור חש כי אין לו ביטוי בפלטפורמות התקשורת ההמוניות (טלוויזיה, רדיו וכדו'), אשר נשלטות בידי בעלי אינטרסים. לכן, הוא פונה למקום נטול אינטרסים, הנשלט באופן בלעדי ע"י המשתמש. כמו כן, דר' דרור מדבר כל כך שהאינטרנט הוא אמצעי תקשורת ייחודי, אשר תומך באופן אינהרנטי גם בשיחות וגם בקבוצות, בעת ובעונה אחת, ולכן הופעתו יצרה הזדמנות פז לכל אלה, אשר חפצים בהשמעת עמדתם ובליכוד אחרים סביב עמדה זו.

ארד אקיקוס מסביר כי על מנת לנבא את סיכויי הצלחתן של מחאות אינטרנטיות, ניתן לזהות מגמות אידיאולוגיות ברשת, באמצעות שימוש בתוכנות לניטור מסרים (עפ"י מילות מפתח), כגון: תוכנה בשם - "טראקס". התוכנה עוברת על פלטפורמות אינטרנטיות שונות ומגוונות (בלוגים, אתרי חדשות, רשתות חברתיות ועוד) ודולה מהן מסרים של המשתמשים. באמצעות קביעה של מגמת המסרים (חיובית, שלילית או ניטראלית), ניתן למעשה לזהות "מה העם חושב?", ובהתאם לכך לתכנן מחאה חברתית ושתסחף את הציבור אחריה.  

זוהי דוגמא מצוינת לרתימת הטכנולוגיה לצורך שיפור איכות חייו של האזרח הקטן, גם בצורה עקיפה.

בהמשך, נביא שימושים חיוביים נוספים של הרשתות החברתיות, בשלל תחומי חיים.

לצפייה בקטע המלא: