רשתות חברתיות למען עולם טוב יותר

בבלוג זה ניסינו להקיף כמה שיותר היבטים הקשורים ברשתות חברתיות. דיברנו על סוגים שונים של רשתות חברתיות, על שימושים חיוביים ושליליים שניתן לעשות בהן, על הסכנות הנשקפות מהן ועל הדרכים שניתן להתמודד עם סכנות אלה. כמו כן, דיברנו על השפעת רשתות חברתיות עלינו כבני אדם בשלל תחומים ואף סיפקנו הצצה קטנה אל עבר העתיד.

בחרנו לסיים עם הרצאת TED של צעיר צ'כי בשם יאן רזאב (Jan Rezab), המדברת על כוחן העצום של הרשתות החברתיות, אותו הזכרנו לא אחת בבלוג שלנו.

אך החלק החשוב בהרצאה זו, הינו הקריאה של רזאב לנצל את כוחן של הרשתות החברתיות לא רק למטרות אגוצנטריות או למטרות בידור שונות. אלא לטענתו, ברשתות החברתיות טמון הפוטנציאל למען איחוד האנושות סביב מטרות נעלות, לצורך יצירת עולם טוב יותר. אם תמונה של מספר סלבריטאים בטקס האוסקר זכתה לכמה מילוני שיתופים, תארו לכם מה יכולה לעשות הודעה מנוסחת היטב או מסר ייחודי הקורא לפיתרון בעיה כלל-עולמית. הפיתרון לבעיות הסבוכות ביותר בעולם נמצא במוחנו, עלינו רק לחשוב מחוץ לקופסא ולנצל את כוחם של החברים ברשת.  

להלן ההרצאה המלאה:

רשתות חברתיות - מבט אל העתיד

אז לאחר שעסקנו בשלל היבטים של הרשתות החברתיות, הגיע העת להביט למה שצופן להן העתיד. בעולם דינמי המשתנה בכל רגע, הרשתות החברתיות מנסות להמציא את עצמן בכל פעם מחדש.

לפני כ-3 חודשים, דווח כי פייסבוק רכשה את חברת אוקולוס, מפתחת קסדת המציאות המדומה, באחת העסקאות הגדולות בתולדותיה.

קסדת המציאות המדומה אוקולוס היא קסדה שיוצרת מציאות מדומה. כלומר, היא מדמה מצב בו השחקן מכוסה עיניים, נטמע במשחק וככה מתאפשר לו להרגיש שהוא חלק מהסביבה שבה מתרחש המשחק.

ישנה תהייה - למה פייסבוק שמתעסקת בתחום שירותי הרשת תתעניין בתחום של מציאות מדומה (תחום ששגשג ונעלם בשנות ה-90)?

פייסבוק הינה גם היא רשת גיימינג מפורסמת. קאנדי קראש ופארמוויל, הם משחקים שהפכו באמצעות הפייסבוק לפופולאריים ביותר. אולם, גיימרים כבדים, כאלה שמוציאים המון כסף על משחקים, לא התחברו לפייסבוק בהקשר הזה. כעת, פייסבוק רוצה למשוך לעצמה עוד משתמשים חדשים, את הגיימרים.

קהילת הגיימרים לא כל כך קיבלה את הרצון של פייסבוק לרכוש את אוקולוס. מפתחי משחקים, גיימרים, מתכנתים, כולם התנגדו לרעיון. רבים מהם אמרו שיבטלו את ההזמנה שלהם לקסדה העתידית של אוקולוס. אולם, מארק צוקרברג מאמין שזה הדבר הגדול הבא. הוא פרסם פוסט בפייסבוק בעקבות העסקה, שבו הוא אמר שמעבר למשחקים, הפייסבוק יהפוך את אוקולוס לפלטפורמה של הרבה חוויות אחרות. צוקרברג טוען כי היא עשויה לשנות את הדרך שבה אנו מתקשרים עם העולם.

בכדי להבין את חשיבות העסקה, אחד המשקיעים באוקולוס השווה זאת לעסקה שבה גוגל קנתה את אנדרואיד ב-2005. החזון הוא שמציאות מדומה תהפוך לפלטפורמה המשמעותית הבאה ,כמו שקרה עם המובייל.

צוקרברג שואף לכך שהרשת החברתית שלו תהפוך לרשת הכי דומיננטית בתקשורת ולתאגיד רב-גוני באמצעות אוקולוס. מסתמן כי פלטפורמת המציאות המדומה תהיה אף חזקה יותר מאשר עידן הסמארטפונים. ופייסבוק, שמחזיקה כבר היום בפלטפורמה עוצמתית, ודאי תהפוך בעקבות הרכישה לעוצמתית אף יותר.

האם גם אתם מכורים לפייסבוק?

בהמשך לפוסט הקודם אשר עסק בהתמכרות לרשתות חברתיות, בחרנו להביא בפניכם מחקר שהוצג באתר ynet בריאות על ידי דר' איתי גל, הקובע כיצד לאבחן התמכרות לפייסבוק.
המחקר, אשר נערך בנורבגיה ומהווה המשך למחקר של אוניברסיטת שיקגו (המופיע בפוסט הקודם), קבע שישה סימנים מזהים להתמכרות לפייסבוק בפרט ולרשתות חברתיות בכלל.

כעת בדקו: האם אתם מכורים לפייסבוק?

1. האם אתם מבלים זמן רב במחשבות על השימוש בפייסבוק?
2. האם אתם חשים דחף תדיר וגובר להיכנס לפייסבוק?
3. האם את משתמשים בפייסבוק כדי לשכוח מבעיות היומיום?
4. האם ניסיתם לצמצם את שעות הפייסבוק שלכם ללא הצלחה?
5. האם אתם חסרי מנוחה או מוטרדים כשאינכם מצליחים להיכנס לפייסבוק?
6. האם אתם משתמשים בפייסבוק בתדירות כה גבוהה כך שזה משפיע באופן שלילי על העבודה או הלימודים?

אם עניתם בחיוב על רוב השאלות, כנראה שגם אתם (כמונו) סובלים מהתמכרות לפייסבוק ואולי שווה לשקול ייעוץ וטיפול מקצועי בבעיה.

להלן ראיון שנערך עם הפסיכולוג דר' מרטין ג'ונסון בדיוק בנושא זה:

רשתות חברתיות- זה ממכר!

הנושא האחרון שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו הינו: התמכרות לרשתות החברתיות.

בכתבה שהתפרסמה באתר "אנשים ומחשבים", נכתב כי מחקר שנערך ע"י בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת שיקגו, מצא כי הרשתות החברתיות הן המושא להתמכרות הגדול ביותר של השנים האחרונות. הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, אף יותר ממכרות מאשר אלכוהול, טבק, קפה, ספורט ואפילו דחפים מיניים.

המחקר נערך בצורה הבאה: כל אחד מהנבדקים קיבל מכשיר בלקברי והיה צריך לציין אם חש תשוקה באותו הרגע או בחצי שעה האחרונה. כל זאת במשך שבעה ימים רצופים, שבע פעמים ביום. כמו כן, המשתתפים היו צריכים לציין את סוג התשוקה - האם היא מנוגדת לתשוקה אחרת וגם האם הם הצליחו להגשים את התשוקה או שהתעלמו ממנה?

על פי תוצאות המחקר, הרצון להתעדכן ברשתות חברתיות והרצון לעבוד, אלו התשוקות שהכי קשה לוותר עליהן, וזאת למרות הקלות היחסית שיש בהתמכרות לאלכוהול טבק וקפה. לעומת זאת, עיסוק בספורט, דחפים מיניים ורצון להוציא כסף, הינם דחפים שהנבדקים היו מוותרים עליהם בקלות.

את ההתמכרות לרשתות חברתיות מסבירים החוקרים בכך שהן זמינות כל הזמן, לכל אחד ובקלות שניתן להתעדכן בנעשה בהן. לעומת זאת, שימוש בסיגריות ואלכוהול מצריך הוצאה גדולה של כסף ולא תמיד יש אפשרות לממש את הדחף הזה.

לסיכום, ללא ספק ההתמכרות לרשתות חברתיות מתרחבת ומתגברת ככל שחולפות השנים. הרצון לבדוק מה חדש ולהיות מעודכן כל הזמן, גובר על כל דחף אחר. ככה זה כשקודם פייסבוק, אחר כך קפה.

רשתות חברתיות והפרעות אכילה

הנושא הבא שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו הינו: הפרעות אכילה בהשפעת המדיה החברתית. נושא זה קשור במידה מסוימת לנושא הקודם שבו עסקנו (נרקיסיזם), שכן גם הוא תומך בטענה כי למדיה החברתית קיימת השפעה לא מועטה על התפיסה שלנו את עצמנו.

על פניו, נדמה כי הרשתות החברתיות מעודדות הפרעות אכילה, שכן הן מלאות בציטוטים שמעודדים רזון ותמונות של צעירות במשקל מינימלי. לא מעט צעירים וצעירות המתמודדים עם הפרעות אכילה מספרים כי המרחב הווירטואלי הפך עבורם לאזור קרב. קיימים האשטאגים*, כגון: #thinspiration או #thinspo, המעודדים צופים וצופות להפוך רזים יותר.

לדעת המומחים, אחת הבעיות המרכזיות באותן תמונות שמציגות יופי נשי אידיאלי היא, שמדובר בהאשטאגים ותמונות אשר מועלות על ידי כאלו הסובלים וסובלות מהפרעות אכילה. כבר מהקמתה, הפכה הרשת למקום בו חולים בהפרעות אכילה יכלו לחבור יחד ולתמוך במנהגים המסוכנים האחד של השני. אולם, מאז שיש רשתות מדיה חברתיות, הקלות בה השיח המעודד הפרעות אכילה מתפשט גורמת לדאגה בקרב המומחים.

בשנה שעברה, אסרה רשת אינסטגרם על השימוש בהאשטאגים #thinspiration ו-#thinspo בנוסף להאשטגים נוספים שעלולים להזיק. בנוסף לכך, הרשת שינתה את כללי ההתנהגות וביקשה להחרים את ההאדרה של פגיעה עצמית. מומחים רבים שמחים על השינוי, אך מודים שמדובר בדברים שקשה לעקוב אחריהם.

ד"ר אמה בונד, מרצה בכירה באוניברסיטת סאלפוק באנגליה, שערכה מחקר מקיף בנושא של קהילות ואתרים שמעודדים הפרעות אכילה, מאמינה שלמדיה החברתית יש את האחריות להגביל את ההודעות הללו, אולם היא גם מכירה בעובדה שקיים ויכוח על כך שמדובר בהגבלת חופש הביטוי. היא אומרת כי "ניתן להתווכח שמדובר בחופש לשיתוף במידע בתוך הקהילה ושזהו החופש להביע דעה ולחלוק מידע על הפרעות אכילה". מה שכן, מומחים מבקשים מהורים להיות ערים להודעות בעד הפרעות אכילה ולהציב מחסומים לאתרים מסוג זה במחשבים הביתיים.

לסיכום, למרות שהמדיה החברתית יכולה להיות קרקע פורייה לצמיחה של הפרעות אכילה, ישנה תקווה שהיא תוכל גם לעזור לחולים להשתקם. האגודה הלאומית להפרעות אכילה בארה"ב (NEDA), העלתה לאחרונה קמפיין המעודד להעלות תמונות של דימוי גוף בריא באינסטגרם, באמצעות ההאשטאג #CaptureHope. קמפיין זה מעודד נשים להעלות תמונות של עצמן נטולות איפור ולתייג את עצמן עם ההאשטג #Barefacedbeauty, שמשמעותו "יפייפיה עם פנים טבעיות". מדובר בכלי חשוב לעידוד דימוי גוף חיובי, הנועד להדגיש כי הבריאות הנפשית חשובה יותר מן המראה החיצוני.

* האשטאג הינה דרך לתייג פוסט, תגובה, תמונה או ציוץ כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. על ההאשטאג להיות בכתב מחובר או בקו תחתון, גם אם הוא כולל יותר ממילה אחת. לחיצה עליו תוביל לחיפוש כל הציוצים או הפוסטים שכוללים אותו. הכלי נמצא בשימוש מתמיד ברשתות החברתיות טוויטר (לתיוג ציוצים בנושא מסוים), אינסטגרם (לתיוג תמונה בנושא מסוים), ופייסבוק (שם הוא משמש בעיקר לשם תיוג נושא).

המידע נלקח מכתבתה של נטלי כהן לאתר onlife. 

האדרה עצמית ברשת החברתית

בהמשך לפוסט הקודם שעסק בתופעת הנרקיסיזם בהשפעת הרשתות החברתיות, בחרנו להביא כאן את מאמרו של דב סיידמן, מייסד ומנכ"ל חברת LRN, אשר מדבר על התופעה הנ"ל.

תופעת הנרקיסיזם ברשתות החברתיות מתבטאת בצורות שונות, כגון: קבלת לייקים, שיתופים, פרסומים ועוד. כל אלו הם אופנים שונים שבהם אנשים נרקיסיסטים מקבלים אהדה ברשתות החברתיות, ובעזרתם, ההערכה העצמית והאהבה העצמית שלהם הולכת ומתעצמת.

 למרבה הצער, המדדים המוטעים הללו משפיעים על הדרך שבה אנשים נרקיסיסטים מנהלים את חייהם ועסקיהם. פלטפורמות הרשתות החברתיות שעליהן הן מושתתות, מוחקות את הגבולות בין העצמי האישי והעסקי שלנו, בין הפנימי לחיצוני של חברה עסקית ואפילו בין יריבים לשותפים. בכל פעם שאנו "מצחצחים" את הפרופילים המקוונים שלנו, משפצים את קורות החיים שלנו ברשת, או מעבירים את התמונות שלנו בפילטר מחמיא באינסטגרם, אנו מתרחקים יותר ויותר מעצמנו האמיתי. למעשה, אנו יוצרים דמות נבדלת ושונה מהעצמי האמיתי שלנו, ובכך אנו יוצרים הפרדה בין הדמות האותנטית שלנו לבין הדמות שאנו מציגים ברשת החברתית.

בין אם מדובר בפגישה פנים-אל-פנים או ברשת, מה שחשוב יותר הוא לא כמות הקשרים, אלא איכותם. לא ניתן ליצור קשרים עמוקים, משמעותיים ומועילים לשני הצדדים באמצעות דמות שונה מהעצמי האמיתי שלנו, וזאת ממספר סיבות:  

1. זה מתיש להיות שני אנשים, או שתי חברות בו-זמנית. ככל שנקדיש זמן רב יותר לחיזוק מלאכותי של התדמית הווירטואלית שלנו, כך אישיותנו האמיתית תיחלש.
2.  אין שקיפות - כאשר קיים פער בין דמותנו האמיתית לבין דמותנו הווירטואלית, כולם יכולים להבחין בכך, והפער הזה נותר כחלק מהתיעוד הדיגיטלי התמידי שלנו. 
3. מערכת האהבה הווירטואלית היא אינה הגיונית. משתמשי הרשתות החברתיות מודדים את הצלחתם בעזרת מספר אנשי הקשר שלהם, מספר ה"לייקים" שהם מקבלים וכמות האנשים שעוקבים אחריהם. אך מערכת הדירוג השתנתה; ההצלחה והאושר שלנו תלויים באיכות ובעומק הקשרים, ולא בכמות שלהם. איכות הקשרים שלנו תלויה במשמעות ובעומק שאנו מפיקים מקשרים אותנטיים עם אנשים אחרים. 

    לסיכום, עלינו להשתמש בפלטפורמות ובכלים של הרשתות החברתיות בצורה מושכלת ונאותה. שימוש נכון דורש מידה מסוימת של נרקיסיזם - הערכה עצמית במידה הנחוצה לבטא את העצמי האותנטי שלנו, אך לא את האובססיה לתדמיתנו החיצונית בלבד.

דור הנרקיסיזם

הנושא השני שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו יהיה: עליית תופעת הנרקיסיזם.

בכתבה שפורסמה באתר ynet נכתב, כי מחקרים פסיכולוגים מצביעים על הקשר בין הירידה באמפתיה בעשור האחרון לבין עלייה בתופעת הנרקיסיזם בקרב משתמשי הרשתות החברתיות.

על פי מחקר של הסיינטיפיק אמריקן (Scientific American), האמפתיה, כלומר, היכולת לגלות אכפתיות כלפי האחר תוך התחברות לחוויות הרגשיות שלו, הינה במגמת ירידה ב-30 השנים האחרונות, ובמקום זאת שיעור הנרקיסיזם רק עולה.

השאלה המרכזית היא: כיצד הרשתות החברתיות משפיעות על האמפתיה בחברה, האם הן מעצימות נרקיסיזם או להיפך?

מחקרים מראים כי משתמשים כבדים ברשתות החברתיות מעורבים פחות במה שקורה סביבם, הם מנותקים ומנוכרים מסביבתם. לעומת זאת, ישנם מחקרים סותרים, שגורסים כי רשתות חברתיות דווקא יכולות לחבר אותנו מחדש לאחרים.

רשתות חברתיות מעודדות אותנו להתבלט, למשוך תשומת לב וגם לאסוף כמה שיותר חברים שנשארים זרים ברובם. רבים אף מעדיפים קשרים רופפים בפייסבוק מאשר לבלות זמן עם חברים קרובים.

בימינו, כאשר קידום עצמי נחשב לדבר שמסייע להתקדם בחיים והחזות החיצונית הפכה לחזות הכל, הרשתות החבריות כופות על אנשים "לשווק את עצמם" לזולת. הרצון לפרסם כל הזמן תמונות, סטטוסים על עצמי, גם אם זה לא באמת מעניין אף אחד, הכל נעשה למען מטרה אחת - שכולם יראו שאתה נוכח וקיים.

הסכנה העיקרית בדור ה"אני" היא המצב שבו דור זה לא יהיה מסוגל להתמודד עם ביקורת ואכזבה, מכיוון שהוא הרי דורש רק מחמאות וחיזוקים.

תשומת לב וקידום עצמי הם חלק ניכר מרשתות החברתיות, אולם, יש גם מי שינצל זאת לטובה למען השגת מטרות כגון: טיפוח עסקים, שיתוף ידע וכו'.

צריך לדעת כיצד להשתמש ברשתות החברתיות באופן חיובי ולא לייחס חשיבות גדולה לכל לייק שאתה מקבל מה"חבר" בפייסבוק.