"העם דורש צדק חברתי"

אחד השימושים הבולטים של רשתות חברתיות כיום (עליו גם דיבר בקצרה דר' אשר עידן במאמרו אשר הוצג קודם לכן) הינו: הנעת מחאות ומהפכות חברתיות.

השאלה שמטרידה חוקרים בנושא הינה עד כמה הקשר בין השימוש ברשתות חברתיות לבין פרוץ מחאות החברתיות הינו הדוק והאם הרשתות החברתיות רק מאיצות תהליכים או שהן הגורם המרכזי להנעת המחאות השונות?

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר חדש המנסה לנתח את השפעת הרשתות החברתיות, הן על גל המהפכות של העולם הערבי והן על גל המחאה החברתית של ישראל. מחקר זה נערך, בין היתר, על מנת לאפשר לחברי הכנסת להבין טוב יותר את העולם החדש שנוצר בעקבות מהפכת הרשתות החברתיות ולדעת כיצד ניתן לפעול, ליזום ולהגיב בעולם זה.

המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא, שלא ניתן לנתק את העולם הווירטואלי מהעולם הממשי. מחאות חברתיות לא יכולות להישאר אך ורק במימד הווירטואלי. אם המחאה היא שורשית, במוקדם או במאוחר, היא תקבל ביטוי ברחוב. עקרון נוסף הוא, שלא תמיד חייבים להגיע למצב של הפגנות ומחאה. מקבלי ההחלטות יכולים להבין את השטח בקלות רבה יותר, על ידי ניטור הפעילות ברשתות החברתיות, ולהגיב באמצעות מתן פתרונות למצוקות האזרחים. התעלמות מהמצוקות היא זו שיכולה להוביל לתסיסה.

לסיכום, הרשתות החברתיות הן לא רק אמצעי לתיאום פעולות מחאה אלא גם אמצעי לאגירת מידע והפצתו, כך שכל טעות של השלטון, החל מהתעלמות מדרישות האזרחים ועד לפעילות אלימה, זוכה לתיעוד והפצה מהירה ברשתות החברתיות. כך משמשות הרשתות החברתיות כ"מגפון" שמגביר את צעקות העם ונותן לאזרחים כוח מול השלטון.