רשתות חברתיות בשירות המהפכה

בהמשך ישיר לפוסט הקודם שעסק במהפכות חברתיות אשר קמות בעידוד ובתמיכת הרשתות החברתיות, הבאנו כאן קטע מהתכנית "לונדון את קירשנבאום", אשר שודרה בערוץ 10. בתוכנית התארחו דר' יובל דרור - מומחה לאינטרנט וטכנולוגיה וארד אקיקוס - מראשי הקמפיין האינטרנטי של מחאת הדיור. אלה דנו על סיבת הבחירה ברשתות החברתיות, בתור הפלטפורמה לתכנון מחאות ומהפכות חברתיות, וכן על זיהוי מגמות אידיאולוגיות ברשת, אשר משמש לצורך ניבוי סיכויי הצלחתן של מחאות חברתיות.

דר' דרור טוען כי הסיבה לכך שרוב המחאות והמפכות החברתיות כיום מתחילות מהרשתות החברתיות הינה, שהציבור חש כי אין לו ביטוי בפלטפורמות התקשורת ההמוניות (טלוויזיה, רדיו וכדו'), אשר נשלטות בידי בעלי אינטרסים. לכן, הוא פונה למקום נטול אינטרסים, הנשלט באופן בלעדי ע"י המשתמש. כמו כן, דר' דרור מדבר כל כך שהאינטרנט הוא אמצעי תקשורת ייחודי, אשר תומך באופן אינהרנטי גם בשיחות וגם בקבוצות, בעת ובעונה אחת, ולכן הופעתו יצרה הזדמנות פז לכל אלה, אשר חפצים בהשמעת עמדתם ובליכוד אחרים סביב עמדה זו.

ארד אקיקוס מסביר כי על מנת לנבא את סיכויי הצלחתן של מחאות אינטרנטיות, ניתן לזהות מגמות אידיאולוגיות ברשת, באמצעות שימוש בתוכנות לניטור מסרים (עפ"י מילות מפתח), כגון: תוכנה בשם - "טראקס". התוכנה עוברת על פלטפורמות אינטרנטיות שונות ומגוונות (בלוגים, אתרי חדשות, רשתות חברתיות ועוד) ודולה מהן מסרים של המשתמשים. באמצעות קביעה של מגמת המסרים (חיובית, שלילית או ניטראלית), ניתן למעשה לזהות "מה העם חושב?", ובהתאם לכך לתכנן מחאה חברתית ושתסחף את הציבור אחריה.  

זוהי דוגמא מצוינת לרתימת הטכנולוגיה לצורך שיפור איכות חייו של האזרח הקטן, גם בצורה עקיפה.

בהמשך, נביא שימושים חיוביים נוספים של הרשתות החברתיות, בשלל תחומי חיים.

לצפייה בקטע המלא:  

"העם דורש צדק חברתי"

אחד השימושים הבולטים של רשתות חברתיות כיום (עליו גם דיבר בקצרה דר' אשר עידן במאמרו אשר הוצג קודם לכן) הינו: הנעת מחאות ומהפכות חברתיות.

השאלה שמטרידה חוקרים בנושא הינה עד כמה הקשר בין השימוש ברשתות חברתיות לבין פרוץ מחאות החברתיות הינו הדוק והאם הרשתות החברתיות רק מאיצות תהליכים או שהן הגורם המרכזי להנעת המחאות השונות?

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר חדש המנסה לנתח את השפעת הרשתות החברתיות, הן על גל המהפכות של העולם הערבי והן על גל המחאה החברתית של ישראל. מחקר זה נערך, בין היתר, על מנת לאפשר לחברי הכנסת להבין טוב יותר את העולם החדש שנוצר בעקבות מהפכת הרשתות החברתיות ולדעת כיצד ניתן לפעול, ליזום ולהגיב בעולם זה.

המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא, שלא ניתן לנתק את העולם הווירטואלי מהעולם הממשי. מחאות חברתיות לא יכולות להישאר אך ורק במימד הווירטואלי. אם המחאה היא שורשית, במוקדם או במאוחר, היא תקבל ביטוי ברחוב. עקרון נוסף הוא, שלא תמיד חייבים להגיע למצב של הפגנות ומחאה. מקבלי ההחלטות יכולים להבין את השטח בקלות רבה יותר, על ידי ניטור הפעילות ברשתות החברתיות, ולהגיב באמצעות מתן פתרונות למצוקות האזרחים. התעלמות מהמצוקות היא זו שיכולה להוביל לתסיסה.

לסיכום, הרשתות החברתיות הן לא רק אמצעי לתיאום פעולות מחאה אלא גם אמצעי לאגירת מידע והפצתו, כך שכל טעות של השלטון, החל מהתעלמות מדרישות האזרחים ועד לפעילות אלימה, זוכה לתיעוד והפצה מהירה ברשתות החברתיות. כך משמשות הרשתות החברתיות כ"מגפון" שמגביר את צעקות העם ונותן לאזרחים כוח מול השלטון.