רשתות חברתיות והפרעות אכילה

הנושא הבא שבו נעסוק בהקשר להשפעת רשתות חברתיות על חיינו הינו: הפרעות אכילה בהשפעת המדיה החברתית. נושא זה קשור במידה מסוימת לנושא הקודם שבו עסקנו (נרקיסיזם), שכן גם הוא תומך בטענה כי למדיה החברתית קיימת השפעה לא מועטה על התפיסה שלנו את עצמנו.

על פניו, נדמה כי הרשתות החברתיות מעודדות הפרעות אכילה, שכן הן מלאות בציטוטים שמעודדים רזון ותמונות של צעירות במשקל מינימלי. לא מעט צעירים וצעירות המתמודדים עם הפרעות אכילה מספרים כי המרחב הווירטואלי הפך עבורם לאזור קרב. קיימים האשטאגים*, כגון: #thinspiration או #thinspo, המעודדים צופים וצופות להפוך רזים יותר.

לדעת המומחים, אחת הבעיות המרכזיות באותן תמונות שמציגות יופי נשי אידיאלי היא, שמדובר בהאשטאגים ותמונות אשר מועלות על ידי כאלו הסובלים וסובלות מהפרעות אכילה. כבר מהקמתה, הפכה הרשת למקום בו חולים בהפרעות אכילה יכלו לחבור יחד ולתמוך במנהגים המסוכנים האחד של השני. אולם, מאז שיש רשתות מדיה חברתיות, הקלות בה השיח המעודד הפרעות אכילה מתפשט גורמת לדאגה בקרב המומחים.

בשנה שעברה, אסרה רשת אינסטגרם על השימוש בהאשטאגים #thinspiration ו-#thinspo בנוסף להאשטגים נוספים שעלולים להזיק. בנוסף לכך, הרשת שינתה את כללי ההתנהגות וביקשה להחרים את ההאדרה של פגיעה עצמית. מומחים רבים שמחים על השינוי, אך מודים שמדובר בדברים שקשה לעקוב אחריהם.

ד"ר אמה בונד, מרצה בכירה באוניברסיטת סאלפוק באנגליה, שערכה מחקר מקיף בנושא של קהילות ואתרים שמעודדים הפרעות אכילה, מאמינה שלמדיה החברתית יש את האחריות להגביל את ההודעות הללו, אולם היא גם מכירה בעובדה שקיים ויכוח על כך שמדובר בהגבלת חופש הביטוי. היא אומרת כי "ניתן להתווכח שמדובר בחופש לשיתוף במידע בתוך הקהילה ושזהו החופש להביע דעה ולחלוק מידע על הפרעות אכילה". מה שכן, מומחים מבקשים מהורים להיות ערים להודעות בעד הפרעות אכילה ולהציב מחסומים לאתרים מסוג זה במחשבים הביתיים.

לסיכום, למרות שהמדיה החברתית יכולה להיות קרקע פורייה לצמיחה של הפרעות אכילה, ישנה תקווה שהיא תוכל גם לעזור לחולים להשתקם. האגודה הלאומית להפרעות אכילה בארה"ב (NEDA), העלתה לאחרונה קמפיין המעודד להעלות תמונות של דימוי גוף בריא באינסטגרם, באמצעות ההאשטאג #CaptureHope. קמפיין זה מעודד נשים להעלות תמונות של עצמן נטולות איפור ולתייג את עצמן עם ההאשטג #Barefacedbeauty, שמשמעותו "יפייפיה עם פנים טבעיות". מדובר בכלי חשוב לעידוד דימוי גוף חיובי, הנועד להדגיש כי הבריאות הנפשית חשובה יותר מן המראה החיצוני.

* האשטאג הינה דרך לתייג פוסט, תגובה, תמונה או ציוץ כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. על ההאשטאג להיות בכתב מחובר או בקו תחתון, גם אם הוא כולל יותר ממילה אחת. לחיצה עליו תוביל לחיפוש כל הציוצים או הפוסטים שכוללים אותו. הכלי נמצא בשימוש מתמיד ברשתות החברתיות טוויטר (לתיוג ציוצים בנושא מסוים), אינסטגרם (לתיוג תמונה בנושא מסוים), ופייסבוק (שם הוא משמש בעיקר לשם תיוג נושא).

המידע נלקח מכתבתה של נטלי כהן לאתר onlife. 

רשתות חברתיות מכל הסוגים והמינים

לאחר שהגדרנו מהן רשתות חברתיות, נעבור להצגת הסוגים השונים של הרשתות החברתיות המובילות כיום. בדומה לכל תחום אחר, גם העידן הדיגיטלי מאופיין בטרנדים שמשתלטים ומשנים את פני התעשייה משנה לשנה. כיום, הטרנד החם ביותר הוא ללא ספק המדיה החברתית. הרשתות החברתיות הפכו למשאבת זמן לגולשים מכל הגילאים בשנים האחרונות, כשאת דגל ההובלה מחזיקה כיום פייסבוק עם קרוב למיליארד גולשים.

דבר ידוע הוא שבכל פעם שיש טרנד שמתחיל להצליח, מיד מצטרפים רבים שמנסים לקטוף חלק מפירות ההצלחה. לכן, בהתחשב ברמת הביקוש והעניין כיום סביב רשתות חברתיות, אל תתפלאו אם רשתות חברתיות נוספות יקומו כפטריות אחרי הגשם. מאז שנת 2004, השנה שבה הוקמה פייסבוק (ראוי לציין שעוד לפני פייסבוק היו קיימות רשתות חברתיות כדוגמת Myspace), החלו לצוץ אלפי רשתות חברתיות מכל הסוגים והמינים ברחבי העולם ולא נראה כי המגמה הזאת הולכת להשתנות בקרוב.

להלן סקירה קצרה של מקצת הרשתות החברתיות המובילות כיום:

1.    Facebook – הרשת החברתית הגדולה בעולם, הכוללת מעל למיליארד משתמשים בעולם (למעלה מ-4 מיליון משתמשים בישראל). לצד פרופיל אישי, מאפשרת פייסבוק להקים עמודי מותג וקבוצות לועידות עם מאות אלפי משתמשים בתוך כל קבוצה – המשמשת לפרסום, דיון, מכירות ועוד.

2.    Twitter – שירות מיקרו בלוגינג, אשר ניתן לפרסם בו עד כ-140 תווים בכל "ציוץ". מהווה מקור מוביל להתעדכנות בנושאים חמים ופופולארית מאוד ברחבי ארצות הברית (בארץ משתמשים בטוויטר רק כ-3% מהאוכלוסייה). משתמשי טוויטר מפרסמים חדשות, מאמרים, מבצעים ועוד. כאשר עוקבים אחר מישהו בטוויטר, ניתן לראות את כל הפרסומים שלו ולשתף את אותם הפרסומים עם האנשים שעוקבים אחריכם.

3.    LinkedIn – הרשת החברתית-עסקית הגדולה בעולם. ברשת חברים מעל 150 מיליון אנשים ברחבי העולם והיא מאפשרת לנהל פרופיל אישי ועמוד מסחרי. לינדקאין תרמה רבות לקידום האתרים ברשתות החברתיות, כאשר קהל היעד העיקרי שלה הוא אנשים מהמגזר העסקי והתאגידי (בעיקר אנשים שמחפשים ליצור קשרים עסקיים, או לקבל הצעות עבודה).

4.    Google+ – הניסיון הרביעי של גוגל ליצור רשת חברתית, אשר טרם אומצה באופן משמעותי בישראל. על מנת לפרסם ולמתג את רשת זו, השתמשה גוגל ב-Gmail, כאשר כל אדם שפותח חשבון דואר אלקטרוני, אוטומטית נפתח לו חשבון בגוגל+. חברים בה מעל לרבע מיליון אנשים בארץ.

5.    Instagram – הרשת אשר נרכשה על ידי פייסבוק במיליארד דולר, החלה כאפליקציה לצילום ושיתוף תמונות לרשת חברתית. בישראל ישנם מעל למיליון משתמשים ברשת זו. התמונות אשר עולות לרשת על ידי המשתמשים יכולות לעבור עיצובים על ידי פילטרים שונים שרשת האינסטגרם מאפשרת.

ועוד שתי רשתות חברתיות המפורסמות פחות באזורנו, אך מחזיקות בנתח נאה של גולשים:

6.    Pinterest – רשת חברתית המבוססת תמונות דמויות "לוח שעם". בשנת 2012 דורגה בצמיחה המהירה אחרי פייסבוק. מביאה ROI (החזר השקעה) הגבוה ביותר לאתרי סחר אלקטרוני מבין הרשתות החברתיות השונות. נפוצה ביותר בתחומים ויזואליים, כגון: אופנה.

7.    Foursquare – רשת חברתית מבוססת מיקום שמאפשרת לאנשים לעשות "צ'ק אין" במקומות בהם הם מבקרים ולחלוק את האינפורמציה עם חבריהם. הייעוד של רשת החברתית זו היא לעזור לגולשים למצוא עסקים ושירותים בקרבתם הגיאוגרפית.

מידע נוסף על הרשתות החברתיות המובילות כיום, ניתן למצוא בלינקים המצורפים למטה (על פיהם גם מתבססת הסקירה הנ"ל).

המדריך לטרמפיסט ברשתות חברתיות - ynet
רשתות חברתיות מובילות ברחבי העולם - seoman
סקירת הרשתות החברתיות בשנה האחרונה - sumo-school
סוגי רשתות חברתיות - גיא יריב