על מנת להדגים את מה שדובר בפוסט הקודם, הבאנו את טוויטר כדוגמא לרשת
חברתית אשר יכולה לסייע ללמידה.
ממחקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב עולה כי ציוץ קצר וקולע יכול לתרום לאווירה הלימודית. דרך הטוויטר, מורה יכול להעביר מטלות והוראות לתלמידיו, וכן לקיים עימם דיון בנושא הרלוונטי. השיטה בשימוש בציוצים קצרים, גורמת לתלמידים לעסוק בעיקר ולא בטפל.

אולם, על אף הפוטנציאל העצום הטמון ברשת הטוויטר, היא אינה זוכה
להצלחה רבה בארץ.
הגורמים העיקריים לשימוש המועט נעוצים ברתיעה ממגבלה של כתיבת
"ציוצים" קצרים המכילים עד 140 תווים, וכן בשל מגבלות בהגדרות הפרטיות
של פרסום הציוצים. ציוצים קצרים אינם מספיקים בכדי להעביר מספיק מידע באופן מסודר,
ברור, מורכב ומלא. כך למשל, מרצה או מורה אשר ירצה ללמד את תלמידיו נושא מסוים,
יתקשה לעשות זאת ללא אפשרות להרחיב ולהעמיק את ידיעותיהם. חיסרון זה רלוונטי לכל
התחומים הנלמדים, בין אם מדובר בתחומי המדע או הרוח. מקצועות המדע למשל, אינם
יכולים להילמד ללא הסבר מפורט על הדרך ללימוד ולפתרון הבעיה. לעומת תחומי המדע,
מקצועות הרוח אינם דורשים הסבר מתמטי אלא העמקה מילולית בכתב, דבר אשר עולה על
ציוץ הכולל 140 תווים.
לסיכום, לא ידוע באיזו מידה השימוש בטוויטר כזירת למידה אלטרנטיבית, כלומר, כזו שאינה מהווה תחליף ללימודים בשיטה הפדגוגית הקלאסית של לימוד בכיתה, יעלה או יישאר נמוך כפי שהיה עד עתה. האפשרות להשתמש בציוצים לשאלות או מטלות ממוקדות עשויה לסייע לחוויית למידה. אולם, הטוויטר לא מאפשר חווית למידה מעמיקה שהכרחית להעברה יעילה של החומר, דבר אשר עלול להקשות על השימוש בו לצרכים לימודיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה